כסא רחמים על אבות דרבי נתן לא:ג

ויצר באדם כל מה שברא בעולמו וכו' . ולזה נקרא האדם עולם קטן וכתבו ז"ל להודיע לאדם שהוא עיקר הבריאה ובשבילו ברא הכל ואם ח"ו פוגם באבר א' מאבריו הוא פוגם בחלק העולם הנרמז באבר ההוא וכן לענין הטובה אם זכה אף הוא ראה והתקין כל אבריו מעלה עליו כאלו קיים העולם:

מים סרוחים בעולם מים סרוחים באדם וכו' . אמרו במדרש שבזמן שאדם מריח ריח רע אלמלא מי החוטם סרוחים שמעמידים אותו מיד מת וכן נתנו טעם למי עינים שהם מלוחים ולמי אזנים שמנים ומי הפה שהם מתוקים. יתדות בעולם יתדות באדם זה אצבעותיו של אדם. בפתח עינים פ"ק דכתובות הבאתי משז"ל דעד נח לא היה חילוק אצבעות ע"ש וריהטא דבריתא שלנו לא משמע כן ויש לישב:

סתדראות בעולם סתדראות באדם זה זרעותיו של אדם . כתב הרב בנין יהושע וז"ל כתב המפרש פי' בערוך הוא תורן בלשון משנה פעמים מעמידין אותו ופעמים נופל כך זרועותיו של אדם פעמים מגביהם אדם למעלה כתורן ואני לא מצאתי כן בערוך לכן נ"ל עפ"י פי' הערוך ערך סתר בחולין דף ס' חדא מסתוריתא פי' מעזלה ע"כ כך זרועותיו טווין ומעזלא עכ"ל. ודברי הערוך הנה בערך אסתדירא ולא הזכיר בריתא דילן גם בערוך אשר לפני כתוב בערך סתר ופי' מסתוריתא מחלה ואפשר שט"ס הוא ולפי ענינו שם בגמ' דחולין הוא חדר צנוע כאשר יראה הרואה ומ"מ פי' הרב הנזכר בבריתא שלנו מענין מעזלא לא נהירא מכמה אנפי. ואחר זמן רב ראיתי בערוך דפוס אחר ושם כתוב מעזלא ועיין בהגהה במוסף הערוך. גם הערוך לא הזכיר בריתא זו והוא תולדת המפרש הנז' שפירש שהוא תורן:

מלך בעולם מלך באדם ראשו . ונזכר בשמו הוא הראש. ובמעשיו הוא הדעת ושכל טוב המנהיג לכל. ובמקומו ירום ונשאו ואע"ג דהכל תלוי בלב ושלמה המלך ע"ה אמר דהחכמה בלב כמשז"ל מ"מ הלב רואה ואינו נראה:

יועצים בעולם יועצים באדם כליותיו . וכמ"ש כליות יועצות ודברי חכמים בנחת סו"ד שתו ולכן הכליות אינן נראות:

מים חיים באדם מי רגליו . וכבר נודע כמה רפואות יש בהם והרמב"ם ז"ל בחכמתו היה מכיר בהם כל חלקי החולי לסוגיהם ולמיניהם אי אשתנ"י לגריעות' או אשתנ"י למעליותא:

מלאך המות בעולם מלאך המות באדם זה עקביו של אדם . וזש"ה ואתה תשופנו עקב. וכתיב והיה עקב תשמעון וכו'. וזש"ה עון עקבי תרי מבית ומחוץ. ולשבח נאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי ודוק כי קצרת. ומה טוב ומה נעים מ"ש הרב עיר וקדיש הרב מהו' אברהם הלוי ברוכים ז"ל* דמי שהוא עניו אין ס"מ שולט בו ועליכן מזמור לא גבה לבי יסד דהע"ה במזמור קל"א גימט' ס"מ עכ"ד. וזה רמז דמלאך המות הרמוז בעקב כמ"ש בבריתא דידן. אם יהיה עקב פיו עניו כמש"ה עקב ענוה לא ישלוט בו מלאך המות הרמוז בעקב וזה ממפלאות תמים דעים דהעקב שרומז למלאך המות שם רמוז אופן הצלתו שיהיה עקב עניו וניצול. וז"ש והיה עקב אם תזכה לענוה הרמוז בתיבת עקב זה יועיל תשמעון את המשפטים האלה כי אין פי' שולט בו ושמר ה"א לך וכו':