כסא רחמים על אבות דרבי נתן ל:א

כל המבטל דברי תורה מעושר וכו' . אמרו בתנא דבי אליהו כל החרבנות וכל הצרות הבאות לכלל ישראל או לפרטי הכל בעון ביטול תורה שנאמר בפשע יעקב כל זאת עכ"ד:

רמז אפשר דע"י ת"ת מיחד קבה"ו וח"ו בבטול גורם פירוד ח"ו וז"ש בפשע יעקב והפשע הוא כל זאת כל יסוד זאת מ' שפוגם בהם ועל ידי ת"ת שהיא כל שהיא כוללת ונקראת זאת מיחדם לא תחסר כ"ל ב"ה ועוד יש לרמוז כל רמז לתורה שבכתב כל יסוד ומספר ן' רמז לחג"ת נ"ה. זאת מ' תורה שבע"פ ואמר סופו לבטלה מעוני דהגם דעברו רוב שנותיו בעושר סופו לבטלה מעוני. ועוד אפשר דהכל הולך אחר החיתום דאם עברו צרות לאדם וסוף ימיו היו בטובה ומת בשנים שהיה בטובה נחשב כאלו כל ימיו היו טובים וכמו שפירשו הראשונים ויחי יעקב י"ז שנה שהיו חיים טובים בעושר וכבוד והשקט ועי"ז ויהי שני חייו קמ"ז דנחשב כאלו כל שניו טובים. וכן מי שהיו ימיו בהשקט ועושר וסוף ימיו קדמוהו ימי עוני ומת נחשב כאלו כל ימיו היה עני וחיי צער וז"ש סופו לבטלה מעוני דסוף ימיו יהיו מעוני ומחוסר כל ובזה נראה כי כל ימיו היו בצער ועוני כי הכל הולך אחר החיתום:

דרש . וטעם לדבר שהקפי' ה' על ביטול תורה וכל הצרות לכלל ופרט ישראל הן בעון בטול תורה כמ"ש בתנא דבי אליהו הנזכר. וכתיב על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי וגם נבין מה שהתירו לעסוק בתורה שלא לשמה דמתוך שלא לשמה בא לשמה וגם הגאולה שתהיה במהרה בימינו היא בזכות התורה כמש"ה גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. ואפשר לישב הכל במ"ש פ"ק דבתרא בקש איוב לפטור כל העולם מן הדין אמר רבש"ע בראת שור פרסותיו סדוקות בראת ג"ע וכו' בראת יצה"ר וכו' ופירש"י שכונת איוב לפטור כל העולם דאנוסים הם ביד יצרם והשיבו לו חביריו אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל אמר הקדוש ברוך הוא בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ואם כן אינם אנוסים דעל ידי התורה יכולים לינצל מיצה"ר. והיינו דעון ביטול תורה חמור מאד כי ע"י ביטול תורה גבר אויב והיצה"ר מחטיאו ועבירה גוררת עבירה אבל אם היו עוסקים בתורה מבטלים יצה"ר ומקיימים מצותיו ויש שכר ועונש כי אינם אנוסים דע"י התורה ניצולים מיצה"ר. ואפשר זכ"ה יצר סמוך תצור שלום שלום כי בך בטוח. הכונה יצר סמוך היצה"ר סמוך לבן אדם סמוך ואינו נראה ועם כל זה אין כאן טענת אונס. כי התקון הוא תצור שלום שהתורה נקראת שלום. ואדרבא יהיה שלום בין יצה"ר ליצה"ט וזהו שלום.כי בך בטוח דגם היצה"ר רוצה שתשלימנו כמו שפירש הרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר ז"ל מש"ה ואליך תשוקתו ואתה וכו' ר"ל שתשוקתו שאתה תמשל בו ועי"ז יהיה היצה"ר טוב:

ולפי שעדיין יש לבע"ד לחלוק דאיברא דהתורה מצלת מיצה"ר אגוני מגנא ואצולי מצלא אך היצה"ר עביד כל טצדקי שלא ילמוד האדם ומביא לו כמה טרדות וענינים שלא יוכל ללמוד וא"כ הדרא טענת איוב דאנוסים הם בני אדם ביד יצה"ר מאי אמרת התורה תבלין הרי היצה"ר בריש כל מרעין לא יניח ללמוד. ולזה התחכמו רז"ל והתירו לעסוק בתורה שלא לשמה כי כאשר יראה דהיצה"ר אינו מניחו ללמוד אז מותר ללמוד שלא לשמה כי בזה האדם יאמר שרוצה ללמוד כדי שיכבדוהו ויקראוהו רבי ויקח ממון על זה ואז היצה"ר מניחו לעסוק בתורה שלא לשמה והתורה שלא לשמה אינה מבטלת יצה"ר. וסגולת התורה דמתוך שלא לשמה בא לשמה ואז אגוני מגנא ואצולי מצלא והכניע יצה"ר ועובד עבודת הקדש. והגאולה שיגאלנו ה' במהרה בימינו היא בזכות התורה וז"ש גם כי יתנו בגוים אפי' שהם בח"ל ויש איזה שמץ חלק לשרים מ"מ ע"י התורה עתה שהיא תשובה כמשז"ל דהתורה מכשרתו להיות צדיק ישר ונאמן א"כ אקבצם לכל ניצוצי הקדושה ועי"ז אקבץ לישראל ובא לציון גואל. איכו השתא זה שהשפיע לו הקב"ה עושר ונכסים והוא מבטל תורה ובזה אינו יכול לינצל מיצה"ר ועושה כמה חטאות דין הוא שיענש וניטלה תפארתו ואבד העושר ההוא וסופו לבטלה מעוני. כל קבל דנא מקיים התורה מעוני ובזה ניצול מיצה"ר סופו לקיימה מעושר וניצול מהיצה"ר וטוב לו בעושר וכבוד:

תנחומי אבלים ובקור חולים וגמילות חסדים מביאין טובה לעולם כי הוא עמוד אחד לקיום העולם כדתנן על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים ולכן העוסק בג"ח מביא טובה לעולם. והקדים לפרט תנחומי אבלים ובקור חולים כי בזה נכנע היצה"ר בתנחומי אבלים דיזכור יום המיתה וביקור חולים כי עין בעין יראה שהאדם מעותד לכמה חולאים ושזה יכנע לבו וינצל מהיצה"ר וכמ"ש בתוספות:

תוספות: כל המבטל ד"ת מעושר וכו' . פירשו המפרשים דמריבוי ממון צריך לתת לבו על נכסיו ואין לו פנאי לעסוק בתורה עכ"ד:

וא"ת למה נענש כי ה' נתן לו עושר והעושר הוא שפע הבא לו ואין לזלזל בו כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בטעם דצדיקים חסים על ממונם דהוא שפע קדוש ואין לזזל בו. וי"ל דלא יזלזל בעושר אך לא ירבה בסחורה ועוד הי"ל לאנוס עצמו ולהרויח זמן שיפחות משינה ואכילה כדי לעסוק בתורה לקבוע עתים ביום ובלילה א"נ שיהי' לו בן בית לפקח על נכסיו כמו שהי הלר' אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף ספינות בים ואלף עיירות ביבשה והיה נוטל שק של קמח ועוסק בתורה והכי אמרינן ר' אלעזר בן חרסום מחייב לעשירים:

תנחומי אבלים וביקור חולים וגמילות חסדים וכו' . וא"ת לתני גמילות חסדים לחוד ובכלל הוו תנחומי אבלים ובקור חולים דהוו גמילות חסדים נמי וי"ל דאגב ארחיה השמיענו דתנחומי אבלים קודמים לכל כדכתיב טו בלכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו ולהכי פירט והקדים תנחומי אבלים דאית בה תרתי גמילות חסדים ולהכניע עצמו. ואחריה בקור חולים שגם היא בראותו החולים יכנע והיא ג"ח. ואחריהם תנא גמילות חסדים לחתן וכלה וצדקה וכיוצא: