כסא רחמים על אבות דרבי נתן כו:ב

שמא תמעול בשבועות דחמיר טפי דכתיב לא ינקה והא דאמרי' נדרים סייג לפרישות תירץ ר"ת דההיא בנודר לקיים המצוה:

שמא תבא לאכול מן הקופה כצ"ל . וכ"כ הרב בנין יהושע משם המפרש ומה שפי' הרב אהבת חסד נוסחא דקמן שמא תבא לאכול מן הקנים הם דברים דחוקים ורחוקים:

תוספות: אל תאכל לחם עם כהן ע"ה . בספ"ב דנדרים אמרי' אל תהי רגיל אצל כהן ע"ה שסופך להאכילך טבלים והק' ה' בנין יהושע משם חד מרבנן דהא רבא אמר פ"ק דשבת דף י"ג רוב ע"ה מעשרין ול"ח שיאכיל אותו טבל ותי' דהכא ברגיל קאמר אבל באקראי והוא באח' אזיל בתר רובא ונכון:

אל תצא לח"ל שמא תעבוד ע"ז שכן דוד וכו' . יש להעיר דחלוקה זו לא דמיא לאינך דשאר חלוקות הם שלא יעשה זה שמא יבא להלכד בדבר אחר חמור כמו אל תאכל לחם עם כהן ע"ה שמא תמעול בקדשים אל תפרוץ בנדרים שמא תמעול בשבועות וכן אינך דהזהיר דלא יעשה דבר זה דאח"כ יבא לידי עון חמור. אבל הכא יציאת ח"כ היא עצמה כעע"ז וכמו שהביא ראיה מדוד הע"ה שאמר כי גרשוני היום וכו' ופירש דמעלה עליו כאלו עע"ז ולא דמיא לאינך. ותו מאי קאמר אל תצא לח"ל שמא תעבוד ע"ז שכן דוד וכו' שמא ס"ד והרי דוד ע"ה דמייתי ראיה מיניה קאמר דהוי כאלו עע"ז. ואפשר לומר דנקט האי לישנא אגב אינך ואה"נ דלא דמי וסמך במה דמייתי ראיה מדוד הע"ה. אבל אין נראה לומר דגם הכא יש לחוש דמלבד ישיבת ח"ל עוד אפשר לבא לעע"ז ממש חדא דמייתי ראיה מדוד הע"ה ודוד הע"ה לא קאמר אלא על ישיבת ח"ל עצמה. ותו דנראה דליכא חששא זו ח"ו דשלמים וכן רבים בח"ל והם עבדי ה' בקדושה ובטהרה. ואין לומר דהקפידא דוקא למי שיוצא מהארץ לח"ל על דרך שכ' מהריט"ץ ז"ל בתשובה דגם זה מצינו כמה גדולי' דיצאו מהארץ לח"ל וקיימי בקדושתייהו. ותו דא"כ הקפידא הוא שמא יעבוד ע"ז אח"כ אבל ישיבת ח"ל עצמה אין בה חטא. וזה אינו דישיבת ח"ל עצמה הוי כאלו עע"ז וכמ"ש דוד הע"ה. והגם דלקמן בפרקין תני דישראל שבח"ל עע"ז שאוכלים במשתה הגוי מ"מ אין ראה דהיינו דקאמר בבריתא זו שלנו שמא תעבוד ע"ז. לכן היותר נראה הוא כדאמרן דלא דאיק בלישנא ואגב אינך נקטה. והנה הרב עיר וקדיש מהר"א גאלאנטי ז"ל פירש דישיבת ח"ל הוי כעע"ז דבא ברשות השר מהע' שרים המושל על האומה והמקום ההוא. והוא בטהרה דניצוצי השכינה בתוכו עכ"ד. וכפי מ"ש רבינו מהר"ם קורדוביר"ו ז"ל בטעם י"ט ב' של גליות יומתק הענין יותר והדברים עתיקים: