כסא רחמים על אבות דרבי נתן כה:ג

דרש . פנים יסורין של צדיקים בעה"ז ושלותן של רשעים בעה"ז. אפ' להסמיך כאן דרך אסמכתא ב' טעמים שכתבנו במ"א משם המפרשים שמעט מצות של הרשעים פורע להם בעה"ז משום שכל חשקם בעה"ז וע"פ מדתם משלם להם שכר מצות שעשו בעה"ז והצדיקים שחפצם בעה"ב לכן מעט חטאות פורע להם בעה"ז ועוד תי' דטעם שהקב"ה פורע שכר צדיקים לעת"ל דאומן קונה בשבח כלי כשהסמנים שלו ויראת ה' בידם וקונים המצות בשבח היראה וליכא בל תלין אבל הרשע שהוא בלי יראה יש בל תלין ופורע בעה"ז. וז"ש פנים יסורין של צדיקים בעה"ז על איזה חטא כי הם רוצים בעה"ב וזה טעם שלות רשעים בעה"ז שהם רוצים בעה"ז ויש לה שלוה שכר מצותם. ואחור מתן שכר צדיקים לעת"ל. והטעם דאומן קונה בשבח כלי וגבי הרשעים ליכא ט' זה לכן פורע מצותם בעה"ז:

והיה דמו שותת . נראה דצ"ל והיה מכה בבשרך עד שדמו שותת כמ"ש בש"ס ודלא כהרב אהבת חסד ז"ל:

לחלוץ תפילין שלו . פ' ואלו מגלחין איבעיא לן מנודה מהו בתפילין וסלקא בתי"קו. ואין ראיה מהכא דכתב הראב"ד ז"ל דיכולין להקל על המנודה ולומר חוץ מדבר פ' ובודאי כיון דידעו קדושת ר' אלעזר לכן אמרו בתחילה שיוכל להניח תפילין והריטב"א כתב דנפשטה הבעיא כאן. וכבר כתבתי אני עני בזה בספר הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' ל"א בס"ד. אחרי כתבי ראיתי להרב אהבת חסד הביא קושיא זו משם ת"י והוא הקשה כעין קושיא זו. ונעלמו מהרב ז"ל דברי הראב"ד ודברי הריטב"א שרמזתי: