כסא רחמים על אבות דרבי נתן ב:ה

איזהו סייג שעשה איוב וכו' . חוזר לפרש מ"ש בפרק ראשון:

הרי הוא אומר תם וישר וירא אלהים כצ"ל:

מלמד שהרחיק איוב את עצמו מדבר המביא לידי עבירה . פירוש דכתיב וירא אלהים ומזה נשמע שהרחיק מדבר המביא לידי עבירה כי היה ירא אלהים שמא יבא לעבירה. והוסיף וסר מרע שנתרחק מכיעור והדומה לכיעור:

א"כ מה ת"ל תם וישר . דמשמע שהיה עומד על קו הדין:

שנאמר ויברא אלהים את האדם בצלמו . פי' שהיה מתוקן ושלם:

ואף בלעם וכו' . יש מרז"ל שאמרו שהיה ערל והביאו רש"י בפירושו. ועמ"ש בתוס' בס"ד:

אף דוד יצא מהול שנאמר מכתם לדוד וכו' . שהיתה מכתו תמה כמ"ש פ"ק דסוטה דף יו"ד ופירש"י שנולד מהול:

דרש . מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך. אפשר במ"ש הרמב"ם ז"ל שטעם המילה להתיש כח היצר ע"י המילה והפריעה ורבינו האר"י ז"ל כתב דנפש דוד היתה מוטמעת בקליפה וזו היתה יציאה ראשונה והיה נאחז בסבך היצר. וז"ש מכתם לדוד שנולד מהול וא"כ אבד ממני סגולה להתיש כח היצר שהייתי צריך אני הרבה ולכן שמרני אל מהיצר ואע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ"מ התחלתי להתעורר כי חסיתי בך זאת היתה לי אחת שאלתי שמרני אל מצד החסד:

ונמצא שאני מסתכל באשת איש . שאם אראנה עתה אבא לראותה כשתנשא ואסתכל באשת איש:

נח יצא מהול שנאמר איש צדיק תמים . הקשה בס' אהבת חסד בגליון על הרב הגדול מהר"ש אלגאזי ז"לח בס' שמע שלמה פ' שמות דק"ל אמאי דתנן לא נקרא שלם עד שמל דהכתיב נח איש צדיק תמים ונעלם ממנו דנח נולד מהול עכ"ד. וס' שמע שלמה איננו פה עמנו. אמנם מגמרין פ"ק דע"ז דף ו' מוכח דלא ס"ל לתלמודא דידן שהיה נח מהול דאמרינן סתם ודילמא נח טריפה הוה תמים כתיב ביה ודילמא תמים בדרכיו היה צדיק כתיב ביה דילמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו לא ס"ד דנח טריפה וכו' ופירש"י תמים בדרכיו עניו ושפל רוח הרי דהמקשן והתרצן כלם סוברים דפי' תמים או שלא היה טריפה או תמים בדרכיו ומינה דלא דרשי שהיה מהול כברית' דילן משום דאמוראי ידעי דאיכא תנאי דפליגי על בריתא דילן וסברי שלא היה מהול כדאמרינן בעלמא בכי האי גונא:

ומהשתא ממילא רווחא קושיא אחריתי שכתב שם הרב הנז' דמקשים העולם כמ"ש בברכות דף כ"ה דמוכי' הש"ס דערות גוי איקרי ערוה דכתיב וערות אביהם לא ראו ודילמא שאני נח דנולד מהול ותירצו דהם לא ידעו ולפי בריתא דילן דשם נולד מהול הדק"ל דשם הו"ל לספוקי דילמא אביו נולד מהול משו"ה לא ראו עכ"ד הרב אהבת חסד ז"ל. ולפי האמור דז"ד סילן לא סבר דנח נולד מהול מעיקרא קושיא ליתא:

אמנם גם לפי בריתא דילן דנח נולד מהול יש לישב סוגית ברכות דבעי למילף אי ערות גוי אקרי ערוה והגם דמייתי קרא וערות אביהם לא ראו. סמיך אקרא דכתיב וירא חם ערות אביו הרי דלגבי חם דהו אלא פליג בין מהול לשאינו מהול קרי ליה ערוה ותו דכשראה אכתי לא ידע שהוא מהול וקרי ליה ערוה. ונראה דהכתוב מגנה אותו שראה ערות אביו. אלא דמייתי קרא משם ויפת דעדיף א"נ דיש להקשות בלא"ה בש"ס דברכות דקאמר ערות גוי אצטריכא מ"ד הואיל דכתיב אשר בשר חמורים בשרם אימא כחמור בעלמא הוא קמ"ל דאינהו נמי איקרו ערוה דכתיב וערות אביהם לא ראו. ובלאו הא דנולד מהול תיקשי דשאני נח שהיה צדיק וידע תורה ודיבר עם ה' ואינו ח"ו בשר חמורים. אלא נראה דאי בגוים אינו ערוה סבר הש"ס דאינהו לא הוו מפלגי בין נח לאחריני וה"ה נימא דסברא הוא דלא מפלגי בין נולד מהול לשאר אינשי וקרי להו ערוה:

א"נ אפשר דהוכח' הש"ס הוא דכיון דיש מקום לומר דערות גוי איקרי ערוה על מי סמך הכתוב לומר וערות אביהם לא ראו שנבין דמשום דנח מהול ושם נסתפק אי הוא מהול לכך כתיב וערות אביהם לא ראו אבל ערות גוי לא איקרי ערוה. והלא יכולים לומר דהכתוב בא ללמד דגם ערות גוי אקרי ערוה והו"ל לפרש כי היכי שלא נטעי אלא ודאי מדכתיב וערות אביהם לא ראו שמעינן דערות גוי אקרי ערוה וכיוצא בזה כתבו התוס' בשאר דוכתי. ועמ"ש רב חביבא הרב שבות יהודה דף ק"מ ע"ג:

ואף בלעם וכו' . בקונטריס כתבתי דיש מרז"ל שאמרו שהיה ערל וכך הם פשט דברי רש"י ז"ל פ' לך לך פ' ויפול על פניו ופ' בלק. אמנם רב אחאי החכם השלם עצור כמהר"ר אב"א נר"ו בס' מחזור קטן בפירושו דף ר"א ע"א רצה להסכים דברי רש"י ז"ל גם אי אמרינן דנולד מהול וסייעיה רב נהוראי הרב המובהק מהר"י ב"ן נר"ו ממתני' ע"ש ואכמ"ל:

ירמיה יצא מהול שנאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך. וא"ת והא אמרינן בשבת דף קל"ז ע"ב המברך או' אשר קדש ידיד מבטן ופירש"י יצחק קרי ידיד וכו' מבטן דקודם שנולד נתקדש למצוה זו דכתיב והקמותי את בריתי אתו היינו מילה עכ"ל. הרי דיצחק דנימול קרי ביה אשר קדש ידיד מבטן וא"כ איך יליף דירמיה נולד מהול מדכתיב בטרם תצא מרחם וי"ל דיצחק היה ראש לנימולים לח' ושפיר קאמר קדש ידיד מבטן דקודם שנולד נתקדש למצוה זו ועוד י"ל דאי ירמיה לא נולד מהול מאי רבותיה דקאמר בטרם תצא מרחם הקדשתיך הלא כל זרע ישראל כן ומוכרח דהיינו רבותא דנולד מהול. א"נ טפי אלים בטרם תצא מרחם הקדשתיך דמוכח דנולד מהול מקדש ידיד מבטן והרי הוא כמבוא"ר: