כסא רחמים על אבות דרבי נתן יז:ז

סוד . וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנא' בכל דרכיך דעהו וכו'. יש זמן רב שאני הדל פירשתי שיכוין בכל דבר ליחד קבה"ו ולא מבעיא תורה ומצות אלא אפי' מעשיך הגופניים יהיה בכונה זו כמבואר בש"ע א"ח סי' רל"א דהאכילה והשינה וכיוצא הכל יכוין לעבודתו יתברך ע"ש וז"ש וכל מעשיך אפילו הגופניים יהיו לשם מ' שמים ז"א דהיינו ליחד קבה"ו. ועתה ראיתי בריתא שלנו דקתני לשם שמים לשם תורה והיא היא כי תורה רומז לז"א וז"ש לשם מ' תורה ז"א בכל דרכיך דעהו מלשון וידע אדם שתכוין ליחד קב"ה ושכינתיה וזהו דעהו לזווגו ד"ע ה"ו:

בכל דרכיך דעהו . ארז"ל פרק הרואה אפיל לדבר עבירה. וא"ת אם עובר עבירה איך יכוין למצוה ומה שפירש רש"י ז"ל כגון אליהו בהר הכרמל הוא דוחק. ואפשר במה שיש לחקור דאמרו פ' היה נוטל דעבירה אינה מכבה תורה. ומהזהר הקדוש וכתבי רבינו האר"י ז"ל מוכח דכל התורה שלומד ברשעו הולכ' לסט"א וכמש"ה ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכו' וי"ל דאם עובר עבירה למלא תאותו דיצריה אנסיה ולא פרק עול ח"ו רק אנוס לעבירה היה והולך וצו"ער בזה אמרו אין עבירה מכבה תורה אבל אם בעבירה פורק עול ועושה בשאט בנפש אז גם התורה שלומד הולכת לסט"א. וז"ש בכל דרכיך דעהו אפי' לדבר עבירה דאם לא פרק עול רק בזו אנוס ביד יצרו אז יבקש איזה סרך מצוה אפי' כשהולך לדבר עבירה לקיים איזה ענף מצוה בצד מה להורות שאינו פורק עול רק עתה אזיל ודעתו לעבודת ה' ודוק והארך: