כסא רחמים על אבות דרבי נתן טז:ג

לפי שאין יצה"ר בבהמה . פי' אין לה יצה"ר להזיק עצמה. כן פירש הרב בנין יהושע. דודאי יש לה יצה"ר כמ"ש בברכות דף ס"א וע"ש להרב הנזכר שהאריך והביא דברי המפרש שפי' דבבהמה אין יצה"ר בא בקטנותה אלא בגדולתה ודחה דבריו ע"ש. ואני בעניי אומר דלשון הברייתא שלנו בסמוך מגומגם והרב אהבת חסד והרב בנין יהושע לא ריוו צמאונינו. והרב בנין יהושע הביא משם המפרש דגריס לפי שיצה"ר נזרק בו מראש ר"ל מתחילת היצירה עד שהוא במעי אמו עכ"ד. וז"ש מתחילת היצירה אינו מחוור דמסיק פ' חלק דמשעת יציאה. אמנם גירסתו בבריתא ניחא לי והכוונה לפי שהיצה"ר נזרק בו מראש מעת היציאה אך בבהמה לא נזרק בקטנותם וז"ש לפי שאין יצה"ר בבהמה בקטנותם ובזה מתישב הנוסח והפי'. ואפשר לומר עוד דבאדם דהיה יצה"ט בעודו במעי אמו כשבא יצה"ר ביציאה ודוחה יצה"ט אז מתחיל היצה"ר להראות כחו ומתגבר אף בקטנותו אבל בבהמה שלא היה לא יצה"ט אף שנכנס ביציאה אינו שולט בה היצה"ר וא"כ אדם ובהמה שוו בשעוריהם דנכנס היצה"ר בצאתי מרחם וז"ש שאין יצה"ר בבהמה ר"ל שאינו שולט בקטנותה ודוחק:

יצה"ר אין לו תקנה אלא בדברי התורה . אע"ג דיש סגולות להכניס יצה"ר כמו אם יהיה עניו באמת ומי שזכה ליראת שמים כתקנה וכיוצא כל זה מועיל לינצל ממנו אבל על ידי עסק התורה מתקן היצה"ר עצמו ועושהו טוב. וזה כונת רז"ל אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין כלומר שהתורה הם תבלין ליצה"ר וכמו שהתבלין מכשירין התבשיל לאכילה כן התורה מכשיר היצה"ר שיעשה טוב. וז"ש יצה"ר אין לו תקנה לו דייקא לעשותו טוב אלא בדברי תורה ועיין מה שהארכתי אני בעניי בקונטרוס ככר לאדן דף ק"ץ בס"ד:

דרש . אל תקרי ישלם לך אלא ישלים לך. אפשר לומר במ"ש אל תקרי ולימדנו הגאון מהור"ר נפתלי הכהן ז"ל דכונת אל תקרי הוא אינך יכול קרוא מקרא כדכתיב עד אשר תקרא מילה זו מבחוץ ואז תקרא מאי דכתיב וזה פירש במ"ש אל תקרי כי אין בלתך. וזהו דרך חדש באל תקרי ועפ"י דרכו אני בעניי פירשתי באיזה מקומות על דרך הרב ז"ל. ובמאי דקמן אפשר לומר דקשיא ליה בכתוב דכתיב ישלם ומשמע מדינא כמ"ש פ' הזרוע תני תנא ישלם ואתה אומר מדת חסידות וכו' וא"כ מאי קאמר וה' ישלם לך דמוכח דמדינא קאמר. וזה קשה דכל עניני המצות הם לנו עבודת עבד ואם ברוב רחמיו יחוננו ויברכנו הוא מצד רחמיו יתברך וכמ"ש הרמב"ן ז"ל דכל השכר שנותן ה' ברחמיו הוא צדקה כמש"ה וצדקה תהיה לנו כי נשמור. אמנם אם יעשה האדם יותר מחיובו אז בצד מה יקרא שכר. והשתא תסגו לן להכניע היצה"ר ולשמור מצותיו. אבל להשתדל בכח התורה והשמחה והחשק ולכוין לעשות היצה"ר טוב יש מקום לומר דאז יקרא שכר וז"ש אל תקרי ישלם דהוא מדינא עד אשר תקרא ישלים לך שיעשה היצה"ר טוב וזה בכח כונתו וחשקו וה' יגמור בעדו ואז כתיב ישלם לך מדינא. ועפ"ז אפשר לרמוז בפרשה כי המצוה הזאת וכו' לא נפלאת וכו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ופירש"י ז"ל כי קרוב אליך התורה נתנה בכתב ובע"פ עכ"ל והכוונה שע"י התורה מבטל יצה"ר וז"ש כי קרוב אליך וכו'. ולא די שהתורה מצלת מיצה"ר אלא יכול לתקנו ליצה"ר וזהו לעשותו ליצה"ר כלומר לתקנו א"נ רמז לענוה דעל ידי הענוה אין סט"א שולטת בו ורבו מעלותיה וז"ש כי קרוב אליך הדבר מא"ד ר"ת מרה אפר דם ועי"ז יהיה עניו וגם מאד משה אברהם דוד גדולי עולם והיו ענוים ואם תזכה שתהיה ענו בפיך ובלבבך אז ודאי לעשותו תזכה לקיים התורה ודוק כי קצרתי: