כסא רחמים על אבות דרבי נתן טז:ב

י"ג שנה גדול יצה"ר מיצר הטוב ממעי אמו של אדם היה גדול ובא עמו. פירוש שהיצה"ר שולט בו בשעת לידה כמו שהסכים רבינו הקדוש פ' חלק ודייק לה מדכתיב לפתח חטאת רובץ והיינו דקאמר בברייתא שלנו י"ג שנה גדול ממעי אמו ר"ל משעת לידה:

התחילו מתעדנין לו כל איבריו . כלומר מתקשרים מלשון אענדנו עטרות שכלם מתקשרים כנגדו:

סוד . זה יוסף. מבית הסורים יצא ס"ת אמר בחינת תפארת למלוך קרי ביה למלך ו' יחוד קב"ה ושכינתיה ו' רומז לקב"ה למלך רומז למלכות:

רמז . ס"ת מבית הסורים יצא. אמת לרמוז ליעקב אע"ה שהצילו שנראתה דמות דיוקנו כמ"ש בסוטה וזה רמז אמת בחינת יעקב ת"ת כמש"ה תתן אמת ליעקב שהוא הצילו ועי"ז מבית הסורים יצא למלוך:

דרש . שמעתי משם מר זקני אבי אבי כמהר"ר ישע' אזולאי זלה"ה שפירש בזה פ' ראה פניך לא פללתי והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך. הכונה ראת פניך לא פללתי שח"ו הייתי חושש שמא אתה רשע ואסור להסתכל בפני אדם רשע. אך ההצלה היה והנה הראה אותי אלהים שהראה דיוקני אליך ועי"ז נצולת מהחטא:

פירוש . אמרה לו אני עושה אותך רשע א"ל ה' אוהב צדיקים. כלומר והוא יצילני מידך וגם שהוא אוהב צדיקים ומכללא שהוא שונא הרשעים ולא יעזבני בידך:

דרש . עד שאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת. פירשו רבני אשכנז ז"ל במ"ש רז"ל רובן בגזל ומיעוטן בעריות והכל בלה"ר וזש"ה וימאן ויאמר הן אדוני לא ידע וכו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת ובתיבת וימאן יש שלשלת כלומר צעק בקול גדול כלומר שהוא נפש אדם הראשון כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ובשביל שחטא היה שלשלת על הכל ונגזרה מיתה ונשתלשל העון ע"ס העולם. ואני נפש אדה"ר אם אני חוטא נחרב העולם ויהיה שלשלת ע"כ העולם. ואסברה ליך הן אדוני לא ידע וכו' מפני שאני נאמן הרחק מאד מהגזל שהוא עון שרוב העולם נכשלים בו ואני יצאתי מהכלל ונזהר מהגזל וזוהי סיב"ה שאדוני עזב הכל בידי. וא"כ מי שנזהר ממה שהרוב חוטאים היתכן שיחטא בחטא שמיעוט דוקא חוטאים והרוב נשמרים וז"ש ואיך אעשה הרעה הגדולה דייקא שזו גדולה ורוב העולם נשמרים מזה עכ"ד בתוספות נפך בס"ד. ובזה שמעתי כונת הכתוב איכה היתה לזונה קריה נאמנה שיש להפליא קריה נאמנה שנזהרה מגזל שרוב העולם חוטאים איכה היתה לזונה שרוב העולם נשמרים מעריות:

פירוש . אל תתמה על יוסף הצדיק שהיה קטנן של שבטים ועוד שהיה לו סיוע להנצל שנראית דיוקנו של אביו ובזה ניצול שהרי ר' צדוק גדול הדור וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו:

רמז . נתן עיניו בכותל. אפשר שנתן עיניו לקיים את ה' אלהיך תירא לזו"ן ורמוז בכות"ל כ"ו הוא קב"ה שם הויה. ת"ל שכינתיה גימ' ה"פ אלהים כנגד ה' גבורות ע"ד שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט וז"ש נתן עיניו בכותל ובזה ניצול* ובדיק בשמיה כי צדוק הוא צדק מ' ו' ז"א יחוד קבה"ו:

פירוש . אל תתמה על ר' צדוק שהרי ר' עקיבא גדול ממנו שהיה בחינת יעקב אבינו שהוא אותיות עקיבא כמ"ש גורי האר"י זצ"ל ומה גם דיעקב אע"ה טרח לכפר על ג"ע דאדה"ר ועל כן מתגרה בו היצר להחטיאו:

סוד ורמז . והיה יושב ביניהם ומרקק. אפשר במ"ש גורי האר"י זצ"ל שאם ראה אשה תיכף ירוק וינצל ואני בעניי אמרתי טעם לזה דהרהור הוא במחשבה הרומזת ליו"ד כמ"ש רש"י ז"ל פ' בשלח יוד על שם המחשבה ואות קר בהם נאחזת הסט"א ולוקחת יוד שפגם בהרהור ונטשה קרי. והתיקון להיות רק להשליך אותיות ר"ק החוצה ונשאר היוד בו ולא יש קרי ואפשר דלזה היה מרקק ר' עקיבא. ואפשר דרך הלציי ואסמכתא רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה כלומר רק תרוק אם בעיניך תביט אשה ובמה שאתה רק תנצל ושלומת רשעים כיליון הרשעים סט"א שבקשו להחטיאך תראה ועיין פירש"י ז"ל. א"נ דנהירנא דראיתי בס' שושן סודות דהרוצה לינצל ממחשבות רעות יכוין בשם קרע שטן. וזה רמז מרקק שהוא בגימ' קרע ועוד ע' כנגד השכינה בסוד שמע שם ע':

תוספות: גדל ובא עמו . כיון למאי דאמרינן בסנהדרין דף צ"א דיצה"ר בא משעת יצירה ולא במעי אמו דא"כ יהיה בועט ויוצא עכ"ל הרב אהבת חסד בפירושו. ואגב שטפיה כתב משעת יצירה ולא במעי אמו והני מילי סתרא"י נינהו והי"ל משעת יציאה ואפשר שהוא ט"ס:

עוד כתב הרב הנזכר בתוספותיו וז"ל ומה שהקשה הגאון מהרש"א ז"ל דמעשו מוכח דיצה"ר בא ממעי אמו וכו' נ"ל דאין קושיא כלל דהרי נמי כשעוברת על בתי מדרשות יעקב בקש לצאת ויצה"ט ודאי לא בא קודם י"ג שנה אלא ודאי אין למדין ממעשה נסים וכו' וגם תמיה לי על ספר אמרי נועם דמוכיח שהיה מעשה נסים ולא הביא ראיה מיעקב ובתשובות באר שבע כתב תרי גווני דיצר הרע ויצר הטוב ומהר"ש אלגאזי בזהב שיבת כתב דל"ק מעשו דלא מיירי אלא בסתם אבל רשעים גמורים עליהם נאמר זורו רשעים מרחם עכ"ל בקיצור:

וכבר כתבתי במ"א דנעלם מהרב באר שבע ומהרב הנזכר ומקצת אחרונים דברי התוס' והם בפסקי תוס' נדרים סוף פ' ד' נדרים וז"ל יצה"ט נתון במעי אמו שיודע כל התורה ובשעה לידה נכנס בו יצה"ר ואז מגרש את יצה"ט עד שמתפקח ונכנס בו יצה"ט עכ"ל. וכפ"ז אין ראיה מיעקב אע"ה ואין הוכחת ממה שמלמדין אותו תורה שמכח זה יצא הרב ב"ש לידון בדבר חדש:

גם נעלם ממהרש"א והרב הנזכר ומהר"ם ן' חביב ז"ל ויתר אחרונים דרבינו המחבר ס' חסידים סי' אלף קל"ז הקשה קושיא הנזכר מעשו ומההיא עובדא דהריחה ביה"כ. ותירץ דעשו וההוא עובר היו מאותם שנבראו מתתקע"ד דורות ואלו יצרם בבטן ע"ש:

ולפי מ"ש התוס' כדמוכח בנדרים הנז' צ"ל דמ"ש בברייתא שלנו לאחר י"ג שנה נולד יצה"ט לאו דוקא:

אל תתמה על יוסף שהרי ר' צדוק וכו' . וא"ת דפ' כהן גדול אמרינן תוקפו של יוסף ענותנותו של בעז תקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש שנעץ חרב בינו לבין מיכל והכא אמאי לא חשיב בועז ופלטי בן ליש. וי"ל דלא חשיב בעז משום דרות לא היתה רוצה דאמרה לו אנכי רות אמתך ופרשת כנפיך ופירשנו בעניותנו בשמחת הרגל אנכי רות שרותתת מן העבירה ופרשת כנפיך נשואין כמו שפירש"י וגם נעמי הצדקת התפללה עליה אל תודעי לאיש מלשון וידע אדם ואם כן בעז הי' לו ב' דברים גדולים להצילו רות עצמה דאינה רוצה אלא נשואין ונעמי הצדקת שהתפללה על זה. ופלטי בן ליש לא חשיב דהכא מיירי בגדולי הדור ר' צדוק ורבי עקיבא גדול ממנו ורבי אליעזר גדול ממנו. ופלטי איננו גדול הדור. ועי"ל דהכא לא חשיב אלא בנשי' האסורות גויות ופנויה בלי כתובה וקדושין וז' ברכות דאסור' כנדה אמנם פלטי מיכל הותרה לו על פי בית דין וכנסה בקדושין וכתובה. ואע"ה דטעו ב"ד איתו לא ידע בטעותם אלא דמשום ספק רחוק פירש וזה חסידות גמור. דהיצה"ר מתגרה בדבר שהוא איסור ומסיתו הסי"ת כפול לעבור עבירה. אבל אינו מתגרה כל כך ברוצה להחמיר ולהתחסד ולא איירי הכא אלא בנשים האסורות וכדאמרן והוא קרוב קצת למ"ש רז"ל אינו דומה מי שיש לו פת בסלו וכו' והוא זכר לדבר. ואגב אומר מה ששמעתי מעטרת ראשי אבא מארי ז"ל על מ"ש שם פ' כ"ו שקר החן זה יוסף והבל היופי זה בעז אשה יראת ה' זה פלטי בן ליש ויש להבין מדוע דרשו אשה על פלטי ותשש כחו כנקבה ופירש בשם הרב הגדול מהר"א יצחקי ז"ל דיוסף ובעז היו איסורים חמורים זו גויה וזו פנויה בלי ז' ברכות אבל פלטי שנשאת ע"פ סנהדרין וקדושין וז' ברכות ומשום ספק פירוש וזה דבר גדול וז"ש אשה כלומר שזו אשה ע"פ ב"ד בקדושין וז"ב היא תתהלל והוא פלטי בן ליש: