כסא רחמים על אבות דרבי נתן יג:א

אמור מעט ועשה הרבה כיצד מלמד שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. כלומר לא תימא דטפי מעלי שלא לומר שום דבר. דסוף סוף משנים בדיבורם ואע"ג דהוא לשבח לא נכון לצדיקים. לז"א מלמד דזהו מדה טובה וצריך לאחוז בה כי מצינו אברהם אע"ה האדם הגדול בכל שלימות שעשה כן. ולא עוד אלא שכתוב בתורה. ומשם למדנו כי היא מדה טובה. ואני בעניי נתתי איזה טעם להראות דאינו עושה משום כסופא וכמ"ש פ' אלו מציאות דמוכח דכלך אצל יפות הוא לתרומה אבל אם הוסיף אף בעלמא שרי ועוד כתבתי בעניותי בחסדי אבות בס"ד:

ויש בכלל אמור מעט ועשה הרבה שלא יאמר אני רוצה ללמוד כך וכך כי יבואו לו עיכובים מהיצה"ר וישא ק"ו מדוד הע"ה שהיה אומר למחר אני הולך לראות דירה נאה וכו' ואח"כ היה נכנס לבית המדרש כמשז"ל וכבר אמרו מחשבה מועלת לד"ת וכ"ש אמירה ופירשנו בעניותנו פ' אמרתי אחכמה וע"י האמירה היא רחוקה ממני מסיבתי: