כסא רחמים על אבות דרבי נתן יב:ה

בינו לבין עצמו שאל פירוש שהרהר בלבו כך ובוחן לבות אלהים השיבו:

במקום שאני יושב וכו' הרב רגל ישרה פירש על פי הפשט ע"ש והדבר פשוט לפשטי פשט הסוד:

שנא' והיתה נפש אדוני וכו' ואם נאמר זה על דוד הע"ה מכ"ש וק"ו על נשמת משה רבינו ע"ה וכ"כ הרב רגל ישרה והדברים עתיקים ואכמ"ל:

דרש . והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים יכול אף של רשעים כן ת"ל ואת נפש אויביך וכו'. מצאתי להרב עיר וקדיש מר זקנינו הרב חסד לאברהם ז"ל בס' בעלי ברית אברהם כ"י שכתב על מאמר זה וז"ל יש תימה מפורסם במ"ש יכול אף הרשעים כן דהיאך ס"ד אפילו באפשר רחוק. אמנם יש לומר שהכוונה לאביגיל באומרה והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה"א הוא כי נודע בזהר שהנפש מדבקת ברוח והרוח מתקשרת בנשמה והענין הוא שזהו תכלית ביאת הנשמה בעה"ז כי הנפש רוח ונשמה קודם בואם בעה"ז השפל כל אחד מהן היתה מקום תחנותה הנפש בעולם האופנים שהוא עולם העשיה הרוח ביצירה והנשמה בבריאה ואז קודם רדתם בעוה"ז לא היתה שום אחת מהן יכולה לצאת חוץ ממקום מחצבה לא הנפש לעלות ביצירה ולא הרוח לעלות בבריאה ובזה גם כן לא היה קשור לעולמות ולא היה דרך לקיום העולמות שחיות העולמות הוא על ידי האור הנשפע להם דרך עולמות העליונות ואין דרך לירד אלא על ידי קשור העולמות ולכן גזרה חכמתו יתברך בריאת האדם המעורב ומורכב מכל העולמות כלן אבי"ע ועל ידי התקבצות כל ארבע חלקי העולמות יתקשרו העולמות יחד ויתקיימו וע"י שימשיך האדם שפע להחיות נשמתו ע"י התורה והעבודה שהן סיבה להמשיך עלינו השכינה שהיא חיות הנפש והרוח והנשמה בזה ימשיך גם כן חיות לכל העולמות גם נמשך תועלת לנר"ן שעל ידי התורה והמצוה נעשו ג' מלבושים לנר"ן כי על ידי המלבוש שיקנו מהתורה והמצות יוכלו לעלות למעלה ממקום מחצבם להתענג באור העליון ולא יוזקו כי מהתורה והמצות נעשו ג' מיני לבושים א' לנפש בהאי עלמא ואחד לרוח בגנתא דלתתא ואחד לנשמה בג"ע הארץ קודם שתעלה תוך י"ב חדש ואחר שתעלה למעלה בכסא אור לבושו מהכונה שהיה לו בעשיית המצות וכו' א"כ נתבאר שתכלית ירידת הנפש והרוח בעוה"ז היא כדי שיוכלו להתקשר בעולם הנשמות אחר המות ותתקשר הנפש ברוח והרוח בנשמה ונשמה שהקב"ה שזהו תכלית בריאת האדם ותקון כל העולמות וז"ש אביגיל לדוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים שברכה אותו שישיג תכליתו. והנה הרשעים שלא השיגו תכלית' בעה"ז הנפש נכרת'. ואמנם הנפש שאינה נכרתת היא כאילן הנטוע בארץ רוה שואבת לחות והוא רענן והיינו דכתיב שתולים בבית ה'. אבל הנפש הנכרתת אינה שואבת מחיים העליונים אלא היא החיה מכח השפע הנחלק לחוץ בקליפות מקום בחינת עמידתה והיא מצטמקת ורע לה שאינה חיה מאור פני מלך שהמזו' ההוא הנשפע לה אינו מקיימן ומצחצחה ומילת כרת מורה כנטיעה שנכרתה ממקום אילן חיותה ולא יש עונש הכרת אלא לחלק הנפש לבד לא לרוח ולא לנשמה והטעם להיותה הנפש בעשיה ששם הקליפות לכן יש בה כרת. אמנם ברוח ונשמה שהם מיצירה ובריאה בהכרח שיתוקנו. ועוד שכאשר יחטא האדם בורחת ממנו הנשמה ואינו חוטא כי אם בנפש לבד ולזה הדרוש יקר הערך כיונו רז"ל ואמרו יכול אף הרשעים כן כלומר כמו שבענין השכר הנפש נקשרת ברוח ורוח בנשמה כמ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים א"כ יכול שגם בעונש יהיה עונש וכרת לשלשתן שנשמה נקשרת ברוח ורוח בנפש ושלשתן יהיו בכף הקלע ת"ל ואת נפש אויביך וכו' שאין העונש כי אם לנפש לבד ולא לרוח ונשמה עכ"ל מז"ה ז"ל בקצור. ודברי קדשו הן מזהירין ומה עצמו ראשיהם. וממילא נתישבה חקירת מר"ן ז"ל דאמאי נברא האדם ותירץ דמאן דאכיל דלאו דיליה וכו' וע"פ האמור נתישב מאד דצורך בריאת האדם לקשר כל העולמות ולהשפיע שפע לכל ובמ"א כתבנו בעניותנו בזה שיש לצרף דברי מר"ן ז"ל לפי דברי רבינו האר"י ז"ל עש"ב בס"ד ועמ"ש אני הדל בראש דוד פרשת תשא:

בכף הקלע פירשו הראב"ד והריטב"א ז"ל בכף הקלע היינו גלגל האש דנפש רשעים נכנס בה וכתיב תאכלהו אש לא נופח דאין צריך ניפוח כיון שמתגלגל תמיד. זוממות והולכות פירוש רש"י ז"ל בשבת דף קנ"ב כמו חבושות בבית הסהר:

הלך אצל הים השר של הים:

והחכמה מאין תמצא זה משה שהתורה נקראת על שמו: