כסא רחמים על אבות דרבי נתן א:ח

יום א' מהו או' לה' הארץ ומלואה וכו' . נראה דאיידי דרצה לומר לקמן דאדה"ר אמר מזמור שיר ליום השבת נקט לה:

וכל כך למה . פי' למה איחר בריאת אדה"ר עד יום הששי כמ"ש בסנהדרין דף ל"ח. ומ"ש שיכנס לסעודת שבת מיד אפשר שהכונה שאז היה מותר לאכול מעץ הדעת כמ"ש הרב ש"ך ז"ל על התורה וזה רמז לאכול סעודת שבת דבאמצעו' סעודת שבת היה מותר ויש להקשות על זה ויש לתרץ:

מה עשה האיש ההוא וכו' . מה שפירש הר' בנין יהושע דקאי המשל על הנחש לא שמיע לי והפשט הוא על אדה"ר וכן פירש הרב אהבת חסד הגם דאינו מיושב כל כך. ומ"ש בדפוס והוציא לה ראיתי להרב אהבת חסד מה שפי' וכן הרב בנין יהושע מה שפירש ולא שוה לי. ונראה שהוא ט"ס שתי תיבות אלו והוציא לה. ושוב זכיתי ומצאתי בהגה' אדר"ן בסוף תמת ישרים שכתב והוציא לה נמחק:

רשב"י אומר אמשול וכו' . אפשר שבא לתרץ קושיא א' דאדה"ר עשה תשובה והפליג מאד בתשובה ואמאי מת והתירוץ הוא דעץ הדעת הוא סם המות ומוכרח שימות להפריד הזוהמא דלא סגי בלא"ה לזכות לעה"ב כמ"ש המפרשי' ז"ל ולזה הביא משל העקרב דטבעו לעקץ ולא סגי בלא"ה ובס' בנין יהושע פירש כיוצא בזה בדין קים ליה בדרבה מיניה ומטי בה משם מפרש ע"ש. וק' עליהם דקי"ל דבדיני שמים לא אמרי' קים ליה בדרבה מיניה:

אני ובהמתי וכו' . עיין מה שפירשתי אני הדל דרך דרש בראש דוד פ' תצא דף ק"ן בס"ד:

לשחרית כיון שראה את העולם שמאיר וכו' . ובשוחר טוב מזמור צ"ב אמרו דבמ"ש שראה החשך טפח על פניו וכו' נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל דבר רע ראה עמוד אש ושמח בלבו ואמר עכשו אני יודע שהמקום עמי וכו' ע"ש. ובפ"ק דע"ז דף ח' אמרו שאדם וחוה היו מצטערים ובוכים כל הלילה כיון שעלה ע"ה וכו' ע"ש:

שור שקרנותיו קודמות לפרסותיו . פירש"י ז"ל דכל מעשה בראשית בקומתן נבראו שור עם קרניו וכיון שיצא ראשו תחילה נמצאו קרנותיו קודמות לפרסותיו:

רמז . ואיל שהעלה א"א וכו' שנא' וישא אברהם את עיניו וכו'. איל אח"ר גי' יצחק עם הכולל שנכנס באיל נשמת יצחק שפרחה כמ"ש הרמ"ע במח"ד ח"ב פרק ח' וזה רמז איל אחר גי' יצחק שנשמתו נכנסה בו ובדרושי' הארכתי:

דרש . וישא אברהם את עיניו. פירש הרב גנת ורדים א"ח כלל ב' סימן ט"ו שמדת אברהם אבינו ע"ה שלא היה מגביה עיניו ואינו מסתכל אנא בד"א וזה חידוש וישא אברהם ואת עיניו:

סוד . וירא והנה איל. ס"ת גימטריא הבל עם הכולל כי הבל נתגלגל ביצחק ועיין בלקוטי תורה כ"י לגורי האר"י ז"ל פרשת וירא ודוק היטב והבן:

פירוש . שירה מזמור שיר ליום השבת. הפשט הוא כי ביום שבת בראשית אמר אדה"ר מזמור שיר ליום השבת וכ"כ בס' רגל ישרה. ולפי מ"ש בב"ר פרשה י"א ובשוחר טוב מז' צ"ב דלא היה חשך עד מ"ש א"כ ביום ראשון בנה מזבח והקריב ואמר מזמור שיר ליום השב'. ולפי מ"ש בב"ר פרשה כ"ב אדה"ר כשנתקבלה תשובת קין אמר מזמור שיר ליום השבת. ועמ"ש הרב אהבת חסד בגיליון ויש לדקדק בדבריו ועיין פרקי ר"א פי"ח:

זה שהמלכתיו ועשיתיו מלך ע"כ העולם כלו . נראה דקאי לנחש ובסוטה דף ט' ובב"ר אמרו מלך ע"כ בהמה וחיה ומ"ש היאך נשתבש פי' להחטיא לחוה ואכל וכו'. ובס' רגל ישרה פירש על אדה"ר:

אלמלא נכתב קללתו בסופו כצ"ל . ודלא כפי' המפרש שהביא בס' בנין יהושע ופשוט שר"ל דלכן נתקלל בתחילה וכמ"ש שם ובאהבת חסד ורגל ישרה:

לשרתו פירוש מלשון שירות ודלא כמפרש שהביא בנין יהושע שפירש לשון שירה:

יום שכלו שבת דאדה"ר היה אומרו על העתיד וכו' . כ"כ הרב אהבת חסד ואינו נראה בעיני רק דבריתא שלנו אגב נקט סדר המזמורים כדתנן בסוף תמיד ובריתא בר"ה דף ל"א. ומ"ש עוד הרב הנז' דיש מכאן סעד להרב באר שבע בסוף תוספותיו לתמיד דלשון לחי העולמים אינו משנה אלא תוספת אחרונים שהוסיפו בגליון וכו' ע"ש. לא היה צריך לזה דכבר הרב ב"ש עצמו הביא ראיה מהבריתא דמייתי הש"ס בראש השנה. ומיהו הרא"ש בפירושו לתמיד גריס כנסחתינו מנוחה לחיי העולמים ע"ש:

בשביל שסרחתי וכו' . כתב הריטב"א ז"ל בחידושיו על מסכת ע"ז דף ח' וז"ל תמהני היאך טעה אדה"ר בסדר העולם שהיה מלא חכמה כמלאך האלהים ושמא מתוך חטאו ועינויו נטרפה דעתו ואין משיבין באגדה עד כאן לשונו הריטב"א ז"ל. ואפשר לישב במ"ש רז"ל בשוחר טוב מזמור צ"ב דע"ש י"ב דליל שבת י"ב דיום שבת ע"ש. ואפשר דהגם דכבר ידע אדה"ר דבששת ימי בראשית היה ערב ובקר מ"מ ראה דליל שבת לא היה חשך וסבר דאחר ו' ימי בראשית יהיה יום תדיר ולכן כשראה במוצאי שבת שהחשיך סבר שהיה בעבור חטאו:

שוב שהעלה אדה"ר ופר שהעלה נח וכו' . בזה פירש הגאון מהר"ר אברהם ברודא ז"ל הביאו בס' בנין יהושע מ"ש פ"ק דע"ז שור שהקריב אדה"ר קרן א' הי"ל במצחו שנא' ותיטב וכו' מקרין מפריס מקרין תרתי משמע א"ר נחמן מקרן כתיב ולכאורה תמוה כיון דבאמת חרן אחד היה אמאי קרינן מקרין דמשמע ב' ואי באמת קרינן מקרין א"כ מעיקרא מאי מקשה מקרין תרתי משמע אבל לפ"ד אדר"נ דגם אצל נח היה הפר כך. בא לרמוז קרבן אדה"ר ונח בהאי קרא דשניהן קרנותיהן קודמין לפרסותיהן וכי היכי דלא נימא דקאי אשור דאדה"ר לזה קרינן מקרין לשון רבים אתרוייהו של אדה"ר ושל נח ולפ"ז ק' אמאי כתיב מקרן לשון יחיד אלא דלכל חד לא הי"ל אלא חד קרן עכ"ל. ואני הדל אומר לפום ריהטא אמר רב הנח"^ שובר"ת דמקרין אינו לשון רבים כמבואר ומאי דפריך הש"ס מקרין תרתי משמע כבר פירש"י בחולין דף ס' מקרין תרתי משמע שכן סתם שוורי' ובשבת דף כ"ח פירש"י מקרין תרתי משמע דסתם מקרין כל קרניו עכ"ל. והדבר מבו' דפריך דמאומרו מקרין משמע כי אורחיה והו"ל לאשמועי' הא דקרן א' היה לו ומשני מקרן כתיב. באופן דמקרין יכול להתפרש בעל קרן או קרנים. אך באומרו מקרין סתם נראה כסתם שוורים אבל לא דתיבת מקרין מורה ריבוי קרנים. ומעתה מה שתמה אין כאן אפי' דקדוק. ומה שפירש דהוא לשון רבים על שור אדה"ר ופר נח אינו מחוור דאפי' לדידיה דמקרין לשון רבים היינו שתי קרנים לא שתי בהמות. ותו דלא נתפרש אי פר של נח קרן א' הי"ל דבריתא דילן מנה איל דעקידה נמי ושם כתיב נאחז בסבך בקרניו:

ויתכן דאמר מקרין דמשמע כסתם שוורים וכתיב מקרן דקרן א' הי"ל לומר דהגם דהי"ל קרן אחד היה טהור כסתם שוורים דכל שיש לו קרנים יש לו טלפים כדתנן פ' בא סימן ועמ"ש בברכי יוסף א"ח סימן תקפ"ו ודוק הטב ומשם באר"ה ואין כאן מקום להאריך:

ואיל שהעלה אברהם אבינו וכו' קרנותיהן קודמות לפרסותיהן וכו'. מהכא מוכח שנברא ביום הששי ולא כמ"ש רבינו עובדיה ז"ל בפ' בעשרה מאמרות שנגזר בין השמשות וכ"כ הרב תי"ט בשם הרב דרך חיים דאינו בריאה ממש. והכא בבריתא שלנו נראה הפך מזה שנברא ממש ולהכי קרנותיו קודמות לפרסותיו כמו שפירש"י ז"ל בשור שהקריב אדה"ר וכן הוא בילקוט פ' וירא רבי יהושע אמר מלאך הביאו מג"ע ותחת עץ החיים היה רועה וכו' ואימתי ניתן בגן בין השמשות של ששת ימי בראשית:

וראיתי להרב בנין יהושע שכתב וז"ל ל"ק הלא זקן פסול להקרבה משום שהיה בריא בתוקפו כמ"ש הרב תי"ט פ"א דפרה ובזה מתורץ מדרש רבה פ' נשא פי"ב ששלמה הקריב הפרים של נשיאים גם מגדעון ופר שני ז' שנים עכ"ל. ואשתמיטיתיה מ"ש התוס' בזבחים דף נ"ט דשלמה הקריב פרים של נשיאים בהוראת שעה ע"ש ומההיא דגדעון אין ראיה כמ"ש אני הדל בקונטריס חיים שאל ח"ב סי' ז' אות ב' ואכמ"ל: