כסא רחמים על אבות דרבי נתן א:ו

לוקוס לוקוס . ה"ג רש"י שילהי סוכה ופירש זאב בלשון יון. אך הערוך גריס לקום ליקום וכתב פירוש זאב בלשון יון ליקום:

רמז . ד"א אל תבואני רגל גאוה זה טיטוס הרשע וכו' שהיה מורה בידו וכו'. ואפשר לרמוז כי אם תחשוב זהו טיטוס הרשע יעלה כמספר גאוה ויד רשעים אל עם הכולל. ועוד אפשר לרמוז כי תבואני רגל גאוה גימטריא יתוש עם הכולל שלקה ביתוש כמ"ש בש"ס פרק הנזיקין ע"ש באורך:

דרש . שנאמר הוי אריאל אריאל וכו'. אפ' במ"ש הרב כתנות אור פ' האזינו דיש לחקור דאמרו פרק בני העיר דאמר הקב"ה לאברהם שהקרבנות מכפרים עונות ישראל ואיך נחרב הבית בראשונה וכן הקשה הרב יפה תואר ותירוצו דחוק. אמנם יש לתרץ דכתב הרמב"ם דהקרבנות אינם מכפרים אלא בודוי ותשובה והם לא הודו על חטאתם וכמש"ה הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי וכמ"ש רז"ל בילקוט ירמיה סי' ב' שלא הביא הקב"ה כל המשפטים אלא עמ"ש לא חטאתי וכיון שכן לא היו קרבנות מועילים והאריך הרב בזה עש"ב. גם נקדים חקירה אחת שעונות השנה אינם מתכפרים אלא באותה שנה וכתבנו בעניותנו בדרושים שלכך מתגלים אורות בינה בעשרת ימי תשובה לכפר על שנה שעברה ע"ש באורך. וז"ש הנביא הוי אריאל יש להתאונן מאד על המזבח. וכ"ת איך אין הקרבנות מכפרים לז"א ספו שנה על שנה שאינם מתודים בקרבנות ולא ביה"כ ונוסף שנה על שנה מהעונות כי לא אמרו וידוי. וא"כ אינם נחשבים קרבנות אלא חגים ינקופו כעורפם בקופיץ כמ"ש רד"ק ז"ל ואינם מכפרים ויש להתאונן מאד על זה ולכן אמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד שלדוד נראה מקום המזבח שהוא לכפר כשמתודין על עונם אבל כשאינם מתודים אינם נחשבים קרבנות והוי אריאל שיחרב הבית כי הקרבנות כאלו לא היו וז"ש הוי אריאל על הקרבנות שמקריבים עליו שאינם כלום כאלו עורפין אותם ואמר פעם שנית שעי"ז יש להתאונן עוד על אריאל שיחרב ונתן הטעם ספו וכו' כדבר האמור:

סוד . לוקוס לוקוס אתה מלך ואני מלך. אפשר דמזבח רומז למלכות. וכן אריאל רומז למלכות כמ"ש הרמ"ף ז"ל בס' מאורי אור. וז"ש לוקוס שהוא המזבח אתה מלך כי רומז למלכות שנא' אריאל קרית חנה דוד שמדת דוד במלכות. ואל תתמה על זה כי רבינו האר"י ז"ל בדרושי פורים ופסח לימדנו כי הרשעים פרעה והמן ידעו סודות עליונות וא"ש ההי"ב. ועל פי זה יומתק מ"ש בריתא דידן שנא' הוי אריאל אריאל דלכאורה האי שנאמר אין לו מקום שנראה שמביא ראיה על דברי טיטוס הרשע ומכמה צדדין קשה. ובדוחק פירשתי בקונטריס. ולפי האמור יתישב דקרי למזבח זאב חוץ מהפשט. אפשר זאב גימט' עשרה רמז למ' שהיא מדת עשירית ומזבח רומז למ' וע"ז קאמר שנאמר הוי אריאל אריאל שרומז למזבח ומ' קרית חנה דוד כי דוד היה אחוז במ' כנודע:

פירוש . שנאמר הוי אריאל וכו' לפי שאמר דפ' אל תבואני רגל וכו' על המזבח שהיה טיטוס הרשע מבזה המזבח. לכך אמר שנאמר הוי אריאל דהנביא מתאונן על המזבח שעתיד ליחרב ע"י טיטוס הרשע:

והוא ימשול בך הרבה ארבה אלו שני טיפי דמים א' דם נדה וא' דם בתולים עצבונך זה צער גדול בנים והרונך כצ"ל. וכן הוא בעירובין דף ק' ע"ב. ובהכי הם עשרה. וצער גדול בנים איכא טפי באשה דהאיש אינו מצוי בבית לגדלם. וצער גידול בנים דאיש כמ"ש ביעקב אע"ה בשבת דף פ"ט ע"ב וסנהדרין דף י"ט ע"ב היינו לגדלם לתורה ויראה ולהרחיקם ממדות רעות ומכל חטא ומה שהק' התוס' בסנהדרין שם על רש"י ז"ל ל"ק דאיכא שמחה והוא ברכה ויש צער לגדלם לתורה ועבודה:

מלמד שהאשה משתוק' על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך . נקט מלמד שיוצא דין מזה שחייב לפוקדה:

נחש הרשע כצ"ל . וכ"כ בס' רגל ישרה ודלא כס' בנין יהושע ע"ש:

כמה בשמים קטרו עליך . בס' בנין יהושע נדחק הרבה ובספר אהבת חסד פירש דמתנדב לבונה מקטירה על מזבח החיצון ע"ש וכ"כ הרמב"ם פי"ז דמעה"ק דמתנדב אדם לבונה ע"ש. ובלא"ה איכא לבונה דמקטירין עם המנחו':

שהפקדני ר' מתחלה . כתב בספר רגל ישרה וז"ל נ"ל דרבי ר"ל אדוני וקאי על אדם הראשון עכ"ל. ואיני יודע מה מלמדנו דהרי מסיים הברייתא לפי שאין חוה קוראה לאדה"ר מתחילה אלא רבי: