כסא רחמים על אבות דרבי נתן א:ה

הא למדת שעשה הקב"ה סייג לדבריו איזהו סייג שעשה אדה"ר כצ"ל ולשון הכתוב בבריתא שהוציא הקב"ה שכר בריותיו בשלום הוא קשה להולמו ומה שפירש בס' אהבת חסד אינו מיושב ומה שפי' בס' בנין יהושע אינו מחוור כלל והמפרש שהזכיר שם זה הספר לא נראה בגבולנו:

אדם הראשון עשה סייג לדבריו שאסר הנגיעה . אך היל"ל שהמצוה היא האכילה והוא עושה סייג הנגיעה. אבל הוא כלל הנגיעה והאכילה וסברה חוה שהכל ציוה ה' ועי"ז נכשלה וז"ש בסמוך שטעה אדה"ר:

הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם אלך ואכשיל את חוה . כי אדם דעתו רחבה ולא יתפתה ומה גם שיודע שהנגיעה ה' לא ציוה והוא סייג שעושה הוא עצמו:

רמז . אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני. רבינו האר"י זצ"ל רמז ר"ת אתרוג רמז שאז"ל שהיה אתרוג. שם נפלו פועלי און דוחו ולא יכלו קום כי נתקצצו רגליו של נחש ז"התד בקיצור. ואפשר לרמוז דס"ת אל תבואני רגל גאוה לילה לומר דבלילה היה מותר כמ"ש הש"ך והמפרשים:

דרש . אל תבואני רגל. אפשר במ"ש בזהר הקדוש דרגל כינוי לאשה וז"ל אל תבואני רגל שלא תבא חוה ולא תתפתה. ויד רשעים על הנחש שהרתיע לאילן עד שנשרו פירותיו וזהו אל תנידני ואמר רשעים על נחש ורוכבו וע' פרקי ר' אליעזר פי"ג:

פירוש . שנשחקו עצמותיו. בכל הרשעים אז"ל שחיק טמיא שחיק עצמות וביותר בטיטוס הרשע שציוה דלקליוה לההוא גברא ולבדרו לקטמיה אשב ימי ודיניה כמה דפסק אנפשיה כמ"ש פ' הנזיקין.

איזהו שעשה אדם הראשון לדבריו . מ"ש בעניותי בקונטרוס כן כתבו הרב תורת חיים בסנהדרין על דף כ"ט והרב כלי יקר על התורה מסברת' ובקונטריס פתח עינים שם בסנהדרין רמזתי דברי הרב אהבת חסד בתוספותיו ועמ"ש אני הדל בנחל קדומים פ' בראשית ע"ש: