כתר שם טוב א:פד

מבעש"ט ז"ל. משל למלך שהיה ממנה על אוצרו ד' שרים ונטלו האוצר וברחו. א' נתיישב בדעתו וחזר מעצמו. ב' נתיעץ עם חכם ודיבר על לבו מה ראה על ככה וחזר. הג' הגיע למקום שדנין ב"א על כיוצא בזה וחזר מחמת מורא. ד' לא שב כלל. והמלך לזה שחזר מעצמו נתן לו יותר גדולה מאחר שנתיישב בטוב שכלו לחזור משא"כ להשני אמר אלו לא מצא חכם שיעצו לו לא היה חוזר והשלישי שחזר מחמת שראה שדנין לבני אדם מנהו המלך להיות ממונה שם לראות זה הצער. ואמר הבעש"ט זה על עצמו והבן: