קרן אורה מעילה תקיז

במקצתן והתם נמי הקשה הכ"מ ז"ל אמאי מועלין במקצתן הא איכא דמי שלמים ותירץ בשם הר"י קורקוס ז"ל ב' תירוצים ע"ש ושניהם אין מספיקין הכא ושני אלו הדינים אמורים בתוספתא דמעילה ואולי יש לומר דלמסקנא דמוקמינן סיפא באומר לא יפטור כו' כי אמר פרוטה מן כיס זה או כיס מכיסי הקדש חמור הוא מהיכא דאמר פרוטה בכיס זה הקדש דמן כיס זה או כיס מכיסי הקדש אפשר משמע דכולן בכלל הקדש הם עד שיתברר לך מיהו ההקדש בבירור וכל זמן שלא נתברר כולן שם הקדש עליהם וכדתניא בתוספתא דמועלין במקצתן ועדיין אין הדברים ברורין ודברי התוספתא צ"ע ובפ"ג בתוספתא שם איתא להדיא דבפרוטה מן כיס זה נמי פליגי וגם איתא התם להדיא דבאשם תלוי פליגי וכפי' התוס' ז"ל: דף כב גמרא רב פפא רמי כיסין אלוגין. ופי' התוס' ז"ל דס"ד דטעמא משום ברירה ולהכי פריך מלוגין דמשמע דוקא משום שאמר שאני עתיד להפריש אבל בסתמא לא. וקשה דהא איכא תנאי דס"ל דיש ברירה אפילו היכא דאינו מפרש שום דבר כמו באחין שחלקו דיורשין הם דכ"א הוברר חלקו מתחלה. ועוד דאי טעמא משום ברירה ברישא נמי דאמר פרוטה מכיס זה הקדש נמי יוציא את כל הכיס משום ברירה והיה נראה לפרש ג"כ כנ"ל דמתני' משמע דעתה לא חל ההקדש כלל. והכא קאמר דמיחל ושותה מיד משום דכבר קרא עליה שם תרומה ומשני דמיירי באומר לא יפטור כו'. ויש לדקדק אמאי לא ביאר הרמב"ם ז"ל האי דינא דבאומר לא יפטור כו' מותר להשתמש לכתחלה בכל הכיס ועיין בהלכות מעשר שני גבי הא דאמר דיהיה מחלל על סלע שתעלה בידי מן הכיס דפסק הרמב"ם ז"ל דמחולל אע"ג דשייכא לפלוגתא דברירה. וכ' הר"י קורקוס ז"ל דהמעשר שפיר מחולל לכ"ע על איזה סלע שיהיה ולא הבנתי דאכתי אמאי זו שעולה מן הכיס מעשר הא אין ברירה ושמא על האחרות חל המעשר ואין כאן מקומו להאריך בזה: הדרן עלך פרק השליח וסליקא לה מסכת מעילה בעזר האל נורא עלילה