כרם יהושע לאנג ד

הקדמה

אמר המחבר הנה ככל אברי ועורקי מזדעזעים ונרתים אברך ואהלל לה' הטוב שהחיינו וקיימנו לבצע את כחשבתי אשר עמלתי בעניי טפחתי ורביתי בעבודתי לנטוע נטע שעשועים משדה הבינה והדעה לגמול ציץ ולעשות ענבים בכרמי הדלה וההרבה מגן ה' צבאות ע נ פ י ושריגי משרשם הפרידו וכפורחת עלתה נצה להוציא פריי פרי תנובתם הבשילו אשכלותיהם לעשות יין המשמח אלהים ואנשים תקותי בעזר אל חי אשר שרים וחקרי לב יהלכו בכ ר מ י לטעום מפריי ולהעלות על שולחנם מפרי תנובתי ואשכולות עגבי' תקותי חזקה להחונן דעה ובינה. כי ימצאו בכרמי העניה פירות נעימים ונחמדים מטיפים יין משובח יתענגו בהם בני אדם העוסקים בתושיה. רגשות לבבי ידונו בהודות והלל לה' בראותי ילדי רעיוני בקרב חכמים ינוחו. יעלו על שולחן שרים גדולים וחקרי לב היא חלקי לנצח. היא שכר עבודתי היא תשלומי עמלי כי האדם אשר שלחו אלהים לשדד אדמת חמדו לתקן גויתו בעזר נפשו חלק אלוה עבד לשדה נעבד הזאת היא חלקת נחלתו להעלות גשם חמרו ולהוריד רוחו ונפשו הזאת היא מטרת עבודתו. להחליף עולם הקיים בעולם הכלה. חיי עונג נצחי בחיי צלמות ואפלה לקנות חיי הבל ירחי שוא ולילות עמל. תחת חיי אור עולם אף אם ישבע האדם מזמרת הארץ מחלבה ומשמנה ירוה עונג מחדרי משכית ארמנות היכלי עונג הלא ימים כצל יעפו כחלום יעוף יעברו ויכלו ינוע וינוד מהרה מהרה לקול הקורץ הקורא בקול מר שוב בן אדם לאדמתך שוב לעפרך מקום אשר ממנה נוצרת ימי האדם רגעים עטופים בכל מיני פגעים היקח אז בידו בשובו למקום מחצבו מכספו וזהבו מבנינו וקנינו אם מחוט ועד שרוך נעל בלתי גויתו ואדמתו ערום יצא מבטן אמו ערום ישוב לבור תחתיתו תחתיו יוצע רמה סביב משכנו חמת תנינים עם ראשי פתנים. גם אוהביו אשתו וזרעו ירחיקו גדוד ממנו בעת לקברו יובל כי יקרא בעת קיצו לביקור חשבון מימי חלדו לפקוד מעשיו בעולם שאינו שלו יביט ויציץ כה וכה אין משען ומשענה אין אח אוהב לשוח' בערו בחצר המשפט אולם האדם אשר מסתופף בנחלת שדי בגן אלהים היא התורה והמצוה. כל ימי זמנו וחלדו יגע בתורת ה' יום וליל המה יעמדו בעזרו לעת מצוא זה המיתה. לגבר בן תמותה המה בהלוכו ינחו אותו ובשכבו ישמרו עליו ובהקיצו ישיחו בעדו [כדמבואר בסוטה (דף כ"א א') משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה כו' מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם כו') בשאול יאירו לו נתיב ביום מועד לכל חי שם יהיו לו למשען יד שם ימצא שכר עמלו:

אשר עמל בחייו בגופו ונפשו אשר הקדיש לה' אלהיו כדאיתא בפרקי דר"א באחד שהיו לו ג' אוהבים כו' עושרו ורכושו אשתו וזרעו תורתו ומצותו אשר רק תורתו ומצותו ידבקו בו לילך עמו לחצר המשפט להמליך בעדו] לזאת אנכי להי אנכי אסורה לנטוע כרם חמד נטע שעשועים לבנות בית זבול לנוח תחת צל אשכלותי. תחת ענבי גפני תחת פרי כרמי אשר הרו עשתנותי וילדי רעיוני בעזר אל חי יציצו ויפרחו עדי עד גחלי עדנים יפרצו ועל יובל ישלחו שרשם לנסוך יין נסכי של מזבח הדפוס להתענג בכומר ענביו [כמאמרם ביבמות (ר"ד צ"ו) מה כומר של ענבים כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף מי שאומרים שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר] בחרתי לנטוע גפן אדדת. מעניני ציון וירושלים [כי הענינים במסכתות האלו רובם הנוהגים בבית תפארתנו] לזכרון כבוד רום מקדשינו ירמז עליה שם ספרי אשר קראתיו בשם כרם יהושע כי עזה עלי אהבת בית תפארתינו חמדת נזר ראשינו לעלות שמה לנשק אבניה:

לעלות במסילה שמה להשתטח על אדמתה נבוכו עשתנותי מורשי לבבי נשברו כגלי הים בדברי אודותם ובזכרי