קהלת משה מו

ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני. ולכאורה יש לדקדק דהול"ל ויגש יהודה אליו. ונ"ל דהנה אחז"ל כ"מ שנאמר מזמור לדוד מורה שמתחילה אמר שירה ואח"כ שרתה עליו השכינה. וכ"מ שנאמר לדוד מזמור שרתה עליו מקודם השכינה ואח"כ אמר שירה. וכאן מרמז גם כן זאת היינו מקודם שרתה השכינה על הצדיק המכונה בשם יהודה כדאיתא בנו"א ע"ש. ואח"כ הי' מתפלל וזהו ויגש אליו מורה על השכינה הק' נגשה מקודם אל הצדיק המכונה בשם יהודה ומצינו הגשה לתפלה ולמלחמה ואח"כ ויאמר בי אדוני הי' מתפלל להש"י ב"ה. ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ולכאורה תיבת נא כמיותר אמנם דר"ל ידבר נא עתה עבדך דבר באזני אדוני שיכנסו דברי באזני הש"י עתה בזו הרגע שאני מתפלל. וכמו שפי' אדמו"ר הה"ק מו"ה לוי יצחק זצל"ה דק"ק ברדיטשוב פי' הכ' למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם והבאנו דבריו במקום אחר

ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו וגו'. ידוע מאחז"ל כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו ממילא כל הקמים על ישראל להרע להם כקמים עליו ית' כביכול. וידוע דיוסף מרמז לצדיק חי העולמים. וזהו מאה"כ ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו, ר"ל הבוב"ה כביכול לא יכול עוד לסבול לכל הקמים על ישראל להצר להם והרי הם כקמים וכנצבים עליו ממש. ויקרא הוציאו כל איש מעלי. עפ"י משאחז"ל כ"מ שנאמר קריאה הוא לשון חיבה ותיבת איש מורה על גבורה ע"ד הכתוב והאיש גבריאל. וזהו ויקרא ר"ל כשהשי"ת מתייחד עם עמו ישראל בקריאה לשון חיבה. אז הוציאו כל איש דהיינו כל גבורה ודין ח"ו מעלי. ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. דהנה ידוע דעיקר התענוג של הבוב"ה מבניו ישראל הנעימים הוא מצד שנמצא בחינת הרע בעולם והם מתגברים כנגדו לאחוז בקדושה ואינם נוטים מדרך הטוב ימין או שמאל. וזהו נקרא עמידה ר"ל שעומד על עמדו ומתגבר נגד חלק הרע והסט"א המסיתו לעבור על רצונו ית' והוא כעמודא תקיף בכולא ואינו שומע לו. אמנם זה הכל בעת הזאת אבל אי"ה כשיבוא משיח צדקינו ב"ב אז יתבער הס"א מן העולם ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ. וכמ"ש אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה'. ואעפ"כ יהי' הש"י בהגודל התענוג והשעשועים מבניו הנעימים. וזהו פי' ולא עמד איש אתו. שלא יצטרכו ישראל להיות בבחי' עמידה ולהתגבר נגד חלק הרע והס"א כגבור ואיש מלחמה אימתי יהי' זה אמר הכתוב בהתודע יוסף אל אחיו. ר"ל אי"ה בביאת משיחינו ב"ב כשיתודע הבוב"ה חי העולמים המכונה בשם יוסף כנ"ל. אל אחיו דהיינו ישראל הנקראים אחים ורעים להבוב"ה והבן

א"י ולא יכול יוסף להתאפק. כשנדקדק עוד על לשון אתו והי' לו לומר ולא עמד איש עמו וגו'. ונ"ל דהנה יוסף הצדיק הי' כל עבודתו במצרים להוציא ניצוצות קדושים ולגייר גרים להכניסן תחת כנפי השכינה ובוודאי עלתה בידו והי' עמו עם רם מהגרים שגייר והיו במדריגה גדולה אנשים צדיקים אבל אחיו לא היו יודעים מזה כלל שהוא יוסף ופעל כזה. לז"א ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו תיבת נצבים מורה על מלאכים ע"ד הכתוב וכל