קהלת משה מד

וערב המורה על מדה אחרת כי עתה יש עייפות ונפילות המוחין והוא בחי' ערב. אבל לעתיד לבוא יום שכולו שבת ומנוחה ואז ילכו ולא ייעפו ירוצו ולא ייגעו והוא כולו שבת דלית שולטנא אחרא בכלהו עלמין יהא כולו יום. וז"א א"ז כשיבוא היחוד כנ"ל יבקע כשחר אורך שיהא אורך תמיד כשחר מאור הולך ואור תמיד בלי עייפות וחשכות ואל תתמה על החפץ מאין יבוא כזאת. לכ"א כי וארוכתך מהרה תצמח. ר"ל שכ"ז בא על ידי גלות וצער השכינה. אבל לעתיד לבוא וארוכתך רפואתך מהרה תצמח שמהרה תצמח השכינה הקדושה ולא יהא עוד שום עייפות וחשכות כ"א אורח צדיקים הולך ואור עד נכון היום אמן

נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. יתבאר דהנה נ"ח שיעורה עד שתכלה רגל מן השוק. הרמז בזה כי שו"ק אותיות שק"ו שם של מ"ב שועתינו "קבל "ושמע. והוא כמאמרינו לעיל כי הצדיקים העושים המצוה בכוונות המיוחדות להמצוה ומברכין הברכה על המצוה בכוונות ויחודים ודאי שואפים עליהם אור העליון אבל גם פשוטי העם בעשותם המצוה כתיקונה ומברכים כפשוטו גם עליהם יזרח אור ה' וכבודו עליהם יראה. וזהו שועתינו קבל ושמע שישמע השומע כפי מה שהוא. והנה כל דבר משתוקק לשרשו כי יש ארבע יסודות ארמ"ע כ"א משתוקק ומושך לשורשו. והאדם כלול מכולם כי הוא דומה לאדם העליון הכולל כולם לבד זה שהבוב"ה הוא א"ס והאדם הוא בתכלית וסוף. וצריך האדם להתאחד באחדות הפשוט ממש בכלות הנפש. וזהו עד שתכלה רגל מן השוק. שתכלה לשון תאוה כמו כלתה נפשי. רגל קאי על עולם התחתון שהוא בחי' רגלין נגד עולם העליון הגם שהוא ו"ק מ"מ הכל הוא בחי' רגל מול עולם העליון. וצריך להתלהב בנר חנוכה עד שתכלה שתתאוה בכלות הנפש הרגל הוא עולם התחתון מן השוק ר"ל מגודל השתוקקות. כי ח' ימי חנוכה נגד ח' ימי הסוכות וביום השמיני עצרת שבכל יום נתוסף הארה חדשה בתוספת מרובה. ככה ז' ימי חנוכה וביום השמיני זאת חנוכה להמשיך כל יום הארה חדשה. וזה נק' בחי' מטי ולא מטי כי מטי אל ההארה ולא מטי כי הולך מיד למעלה ממנה לשאוב הארה אחרת. וזה נר לרגלי דבריך נר נק' הכלי שנותנין בו האור שהאדם צריך להיות בעצמו כ"א כמו נר כלי מוכן אל האור והוא לרגלי להעלות עולם התחתון אל דבריך הוא המלכותא קדישא ועי"ז אביא ואור לנתיבתי שגם הנתיבות שאינה דרך כבושה אביא בו האור העליון הגנוז והבן

פרשת ויגש

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. הפי' הוא כך כי הנה אחז"ל נמלך הקב"ה בנשמתו של צדיקים וברא את העולם. והוא ע"ד אוז"ל וירא אלהים את האור כי טוב ופירש"י גנזו לצדיקים לעתיד לבוא שגנז את האור לצדיקים העתידים לעשות מע"ט ויגרמו לבוא האור הגנוז על העולם וכל ישראל לעשות כמעשיהם ע"י שיחזר בתשובה מאהבה. וזהו ועמך כולם צדיקים סע"י התשובה יהי' כולם צדיקים דבוקים בצדיקו של עולם וכמאה"כ ואתם הדבקים בה' אלהיכם אזי חיים כולכם היום תהיו בבחי' חיים כי תהיו