קהלת משה קעה

בתורה ובתפלה נעשה קומה שלימה והן אל כביר לא ימאס. ל"א ימא"ס גי' שם בק"ם. וז"א ובהקהיל את הקהל. כשתקהילו עצמיכם להיות בכנופיא אחת ואז תהי' קומה שלימה בהקה"ל גי' בק"ם כנ"ל אז תתקעו תהיו תקועין בו ית' ולא תריעו תריעו לשון שבירה כמו תרועם בשבט ברזל ור"ל שלא תשברו ולא תתפרדו מדביקותו ית' ולא יוכלו להרע לכם כ"א טוב עלינו אמן והבן

א"י ובהקהיל את הקהל. דידוע קהל מורה על ראשי העם הנק' עיני העדה כי ראשי הדור הם המה המנהיגים ושומרי העם ואין דור שאין בו כאברהם כו' ואמר ובהקהיל את הקהל כשתקהיל עצמך להיות את הקהל טפל אל הקהל את מורה על הטפל ללמוד ממעשיהם בזה תזכו כי תתקעו כנ"ל ולא תריעו ולא תאונה אליכם רעה. כ"א כל טוב עלינו אמן

א"י ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו. דידוע כי יש קול ודיבור. קול מורה על הפנימות ודיבור הוא דבר חיצוני וצריך האדם לתקן דבריו עד כי מוצא שפתיו ודיבוריו קדושים יהיו כלולים בפנימות הקול ואז יוכל להוציא דבר לפני האלהים בתורה ובתפלה. והנה קה"ל ע"ה גי' קו"ל. וז"א ובהקהיל את הקהל כשתקבלו את הכל לבחי' הקול וכנ"ל אז תתקעו תהיו תקועים ותחובים בעין העליון ויהי' שמחה לפניו ית' כמורה ע"ז עי"ן מן תתקע"ו ויהי' אז שמחה שיהא עין ה' אל יראיו ועיני ה' אל צדיקים ואז ולא תריעו לא יוכלו להרע לכם כ"א כל טוב עלינו אמן

א"י ובהקהיל את הקהל וגו'. כי הנה נודע מאמחז"ל שמשה רבינו ע"ה נסתכל באספקלריא המאירה וכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. להבין הענין נראה כי גם כל הנביאים נסתכלו עין בעין. אולם לא היתה מאירה אל בני דורם שכולם ידעו ויבינו זאת כי לא הי' כחם יפה לזה להעלות כלל העם להיות הדור ראוי לזה. לא כן האיש משה כחו גדול ותועלתו נשגבה שהי' נבואתו באספקלריא המאירה גם לבני דורו אשר כולם יחזו ויבינו גודל מעלת נבואתו. וכן בכל דור לית עלמא פחות מצדיקים כאלו ובפרט ל"ו צדיקים כבדחז"ל. והמה נק' קהל כמו שנק' כל כי הם כוללים הכל. כן נק' קהל שמקהילים בני דורם גם פשוטי העם להעלותם ולא די להם להפקיע עצמם. וכמו שמצינו במצרים כתיב ותעל שועתם לשון רבים שלא צעקו כ"א מכאב עצמו ומצרתו אשר לו צר. כ"א הי' מיצר וכואב על צרת כלל ישראל ולזה ותעל שועתם ונגאלו. וזהו ובהקהיל את הקהל כנ"ל כשיקבלו אל הצדיקים ויהי' אגודה אחת להיות כ"א מצטער בצער חבירו אזי תתקעו להיות תקועים בו יתברך ולא תריעו ולא יהא שום ריעותא בתפלתכם ויהי' לרצון אמרי פיכם ותעלה תפלתכם למעון קדשו כי הן אל כביר לא ימאס אמן

ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות והי' לכם לחקת עולם לדורותיכם. יתבאר ע"ד שאז"ל העוה"ז דומה לפרוזדור בפני עוה"ב התקן עצמך בפרוזדור כו'. כי עיקר עבודת האדם הוא בעתו עת ימי חייו אשר הוא חי ע"פ האדמה אז יוכל לקנות שלימותו ועולמך תראה בחייך בחיים חיותו יראה לקנות עולמו ואז במלאות ימיו ימי שנותינו בהם שבעים שנה יבא אל המקום אשר הכין לו. וכמו שרימז לנו הכתוב בהעלותך את הנרות כשתעלה עצמך אזי את הנרות את מורה על הטפל ומחובר אל העיקר. ואמר שעיקר העלאתו תהי' ע"י את כנ"ל שיחבר