קהלת משה קלג

אמרי פיכם. ופירש"י ז"ל כל תנופה מוליך ומביא לעצור רוחות רעות. מעלה ומוריד לעצור טללים רעים. רוח הוא רצון ור"ל שתוכל למנוע כל הרצונות ותאוות הרעות והחמדות לבל יכשלו בהן פשוטי העם לבוא ח"ו לידי מעשה כי יוכל למנעם מזה ע"י צדקתו. כמו ששמעתי על צדיקי דורינו שהיו נעורים כל הלילה בביתם ובזה מנעו אנשי עירם מעבירה. לעצור טללים רעים. היינו המחשבות רעות ואז לרצונכם אם תעשו כמשפט זה הי' לרצון לכם. ממחרת השבת יניפנו הכהן. ופירש"י ז"ל ממחרת יו"ט ראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו כבר כתבנו לעיל כי הבע"ת נקרא פסח כמו שפסח וקפץ הש"י על ההרים ודלג על הגבעות. כן הבע"ת צריך לדלג בפ"א כל המדריגות לא כן הצדיק שהילך מעט מעט ממדריגה למדריגה כמ'"ש ואתם תלוקטו לאחד אחד כמו שבארנו מזה בהגדה ולדעתי ירמז זה בכתוב וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' עד ממחרת וגו'. וספרתם לכם שתאירו עצמכם לאט לאט ממחרת השבת כמו ממחרת השבת כי ימי א' ב' ג' דבתר שבתא יורד משארית נשמה רוח ונפש. ואח"כ ימי ד' ה' ו' מקמי שבתא נעשה הכנה לקבל נר"נ דשבת הבאה כן כל ימי הספירה שבין פסח לעצרת הוא הכנה לקיבול התורה חצי הימים דבתר פסחא וחצי הימים לקמי העצרת. וזהו וספרתם לכם ממחרת השבת היינו בימים דבתר פסחא שנק' שבת. עד ממחרת השבת השביעית. עד ר"ל עוד עדי תוכל לעשות ממחרת השבת השביעית. היינו יומי דקמי עצרת תספרו תאירו גם כן וזה שפירש"י ז"ל ממחרת יו"ט ראשון של פסח. ר"ל כ"ז נפעל ע"י מי שהוא כבר ממחרת יו"ט של פסח שפסח ודילג על כל המדריגות. שאם אתה אומר שבת בראשית היינו לפי צדיקים גמורים דווקא. אי אתה יודע איזהו כ"א יאמר אני אני הוא אבל בחי' הפסח נודע וגלוי לכל והש"י ישימנו מהעובדים אותו באמת אמן והבן

באופן אחר י"ל הפרשה דיל"ד עוד אומרו כי תבואו הל"ל כי אתם באים, גם אומרו וקצרתם את קצירה וכי צריך לקצור מה שכבר קציר. אמנם יובן ע"פ אז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות. כי ע"י שהצדיק מעלה תמיד את הגופניות שנק' יש לעולם העליון ודבוק תמיד למעלה וכל העוה"ז כטפל בעיניו ואינו משתמש בו כ"א לצורך ההכרח כאכילה ושתיה ושינה שצריך לקיום גופו שיוכל לעבוד את ה' באמת ובתמים. וגם מצרכי גופו ההכרחים גם מזה מעלה ני"ק להבוב"ה כדאי' בס"ק משל למלך שפיזר אבנים טובות ללוקטם להביאם אליו והאיש הנלבב הוא זריז לקיים דבר המלך ודתו. ועושה כל מה שבכחו לעשות וכמשל המלך שמסר גנה לעבדיו לעבדה ולשמרה כראוי. והפקחין מזדרזין בעבודת הגן כי פתאום יבוא האדון אל ביתו לראות מעשיהם לא כן העצל כדאי' בדחז"ל יעו"ש כן הצדיק תמיד לא ישקוט ולא יחשה כי לא ידע עת יקרא אל המלך להראות פעלו וכשרון מעשהו והנה ע"י מעשיו הקדושים מייחד כל העולמות הכלול בו"ק ד' רוחות מעלה ומטה וממלא כל הארץ כבודו ית' דלית אתר פנוי מיני' ולית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ומלכות המלך אינו ניכר כ"א בדיבור לא במחשבה כי כאשר דבר המלך שלטון הוא אמר ויהי ניכר קבלת עול מלכותו. וז"א דבר אל בני ישראל להיות ניכר כי דברי