כתוב שם סוכה יב.

נקטינן מינה לתפילין שחתן וכל השושבינים וכל בני חופה פטורים כל ימי השמחה וכו' והרב אלפסי ז"ל כתב שתי הברייתות בלא הפרש ביניהם וראיתי בתשובת שאלה משמו וכו': א"א אני רואה הפרש גדול ביניהם בהלכותיו הראשונה פטור מן התפלה ומן התפילין וחייבים בק"ש והשניה פטורים מן הכל והטעם כאשר כתבתי למעלה. ומה שאמר בחתן ושושבינין חייבים בק"ש לא בחתן ולילה הראשון אלא כל ז' חוץ מלילה ראשון אבל שושבינין כל ז' נמי חייבים ואין להם לילה הראשון ומה שכתב טעות גדולה היא ואיתא לברייתא ואיתא למתני' כדפי' לעיל דכל ז' לאו עוסקים במצוה נינהו וחייבים בכל המצות כי אמר וחייבים בק"ש רבותא קאמר דאע"ג דבעי כוונה חייבים וכ"ש בשאר מצות. ומה שאמר שראה בתשובת שאלה לרב ז"ל לא היו דברים מעולם ומה צורך להביא ראיה מכאן אטו רשב"ג לאו יחיד הוא אצל רבים. ואם הביא אותה כך כי רוצה לומר כיון שכלל בזאת הברייתא החתן עם השושבינים ולא הוציא אותו מכללם לומר שאלו חייבים והחתן רשאי לקרות אם ירצה אבל חיובא ליכא אלמא בחתן נמי שייכי לשון חובה שאם בא לחייב עצמו חייב. וראיה גדולה היא אלא שלא היה צריך לכך:

וכדפירשו אביי ורבא שלא יפיח בהם ולא יישן בהם וכל שינה משמע בין עראי בין קבע לא נאמרו דברים הללו אלא לסייע דברי הרי"ף במה שהשמיט מלהזכיר הלכות אלו: א"א החכם מחכמי הדור שכתב דאדר' ינאי סמכינן שאין ישנים בהם כלל יפה כתב אלא שלא פירש כל צרכו והטעם לפי שאין אנו יודעים לשער כדי הלוך מאה אמה הלכך אין ישנים בהם כלל כשהם בראשו וכ"ש כשהן בידו אבל היכא דפריס סודרא עלייהו ומנחי בצדו מותר לישן כל שינה כדאיתא בברכות בין כר לכסת שלא כנגד ראשו ולא חיישינן שמא מתוך שינתו יניח ראשו עליהם ודבר זה הזכירו הרב בהלכות ואין צורך לאלו הברייתות. עוד אני אומר דרבא דאמר אין קבע לשינה לא בא לסתור דברי ר' יוחנן שהעמיד ברייתא דתפילין במניח ראשו בין ברכיו אלא לומר דבסוכה אפי' מניח ראשו בין ברכיו אסור לפי שהעראי הוא קבע מפני שמספיק לו לשעה מעתה אין לנו בתפילין אלא שלא יישן בהם לא קבע ולא עראי אא"כ מניח ראשו בין ברכיו ולפיכך לא כתב הרב ברייתא האמצעית וכתב האוסרת הכל וכתב התיר הכל ומאן דלא ידע פירושו היכי מותיב על הרב ז"ל: