קרני רא"ם תקג
Karne reem 503 · קרני רא"ם · free full Hebrew text
Open in the reader →ביד פלונית מאה וחמשים דורוס בעין כשילך לעיר לזבווא ויבא לכאן וכשיבוא לכאן באותה שעה חל הפירעון והן היום מת יהודה בלזבווא אם חייבים היורשים לפרוע. סי' נ"ט ראובן שהיה מוחזק לכל בני עירו מכח אזה אומדנות שיש בידו מאתיים דורוס של הקדש ואחר מות ראובן רצו הקהל מכח חזקת האומדנא להוציא מיורשיו המאתיים דורוס. סי' ס' בענין מה שנהגו הדיינים לומר ללוה שיקבל חר"ס שאין לו מעות בעין ואח"ך יסדר נכסיו וישבע כתקנת הגאונים גם שם כתוב מדין גוא"א באורך. סי' ס"א שני אחים שותפים ומת אחד מהם והניח בן קטן והאח הנשאר עשה פנקס ואומר שמצא ריוח מהו הדין הואל ואומר שיש בידו ריוח האם יחשב למשיב אבידה ויהיה פטור מהשבועה. גם שם מדין אם יוכל השותף לומר לא אשבע עד שיגדל הקטן אולי ימחול לי. גם שם מדין מורדת. סי' ס"ב קנה סחורה ובא לתבוע למוכר שמצא בה מום והמוכר אומר לו היה לך לבודקה אותה שעה והלוקח טוען אתה הבטחתני כי טובה היא ועליך סמכתי. סי' ס"ג נוי שהוליך סחורה לראובן לאהלי קדר ולא נמצא שם ראובן ושמעון קבלה מיד הגוי עד שיבא ראובן לקחתה ושמעון הניחה ג"ך פקדון אצל שלמה אחיו ונאנסה בלסטים כיצד יהיה דינם. סי' ס"ד יורשים שמכרו קרקע בכללות ויש מהם שעדיין לא הגיעו לכלל עשרים. סי' ס"ה בדין שותפין שחלקו ונשאר סך מה של אחד מהשותפים ביד חבירו מהו הדין אם חייב לשלם לו מעות בעיין או יכול לכפותו לקחת קרקע או מטלטלים בשומא. סי' ס"ו יורשי מוהרי"ל ז"ל הוציאו שט"ח על יורשי הראב"ש נ"ע ולא הניח הראב"ש כי אם חזקת חנות ורצו יורשי מוהרי"ל לזכות בה והיורשים טוענים שהם הוציאו על אביהם צורכי קבורה וכו' מכיסם ורוצים הם להחזיק בה בעד מה שהוציאו. סי' ס"ז ה"ד מרדכי לובאטון ז"ל השיא בנו יצחק בחייו והכניסו בבית אחד לחופה עמו בחצר אך נשאר מרדכי גם הוא מניח באותו בית איזה חפץ והן היום אחר מות מרדכי תבעוהו אחיו על כל מה שנמצא תחת ידו מעות וחפצים ושטרות של אביהם שהם תחת ידו ויצחק הנז' טוען כי הוא נושה באביו וכו' מי קרוי מוחזק. סי' ס"ח אשה הבאה לטרוף ממשעבדי במאי תהיה נשבעת אם בס"ת או בתפלין. סי' ס"ט אודות אשה אחת שהיתה מתקוטטת עם בעלה שלא היה זן אותה ולימים עמדה ולקחה ממנו סך מה ומחלה לו בכתובתה אי הויא מחילה או מכירה גם מדין מחילה באונס יע"ש. סי' ע' ראובן היה מסתחרר בעיר בראזיל וכשרצה לבא למערב היה עדיין בידו קצת סחורה ועמד ומכרה לאברהם הכהן שהיה עדיין שם מסתחררים ואחר עבור כמה זמן בא לכאן הר' אברהם כהן ועמד ראובן ותבעו לגדל פרע ועל זה טען אברהם הנז' כי הן בעודנו בעיר בראזיל כבר מטה ידו ובא עד השברים ועל זה עמדו עמו כת הנושים בו ועשה עמהם משפט העיר ומכלל בעלי חובות הזכיר מה שנושה בו גם ראובן והפרישו לו חלקו המגיע לו בכלל בעלי חובות וראובן טוען שלא יעשה עמו כי אם דין תורתינו הקדושה מה"ד. סי' ע"א פירוש האי מילתא דאמרו רבנן לצורך שעה מבטלין דברי ב"ד הגדול ממנו בחכמה ובמנין. סי' ע"ב שנים שותפים בחצר ועמדו ומשכנוה ביד ראובן וחזר כל אחד ושכר חלקו מהממשכן מהו הדין אם יכול כל אחד לפדות חלקו ע"ש כוונת השואל. סי' ע"ג ראובן שדך בתו עם שמעון ועשו קנס אך לא כתבו שטר בעדים אלא כתבו כתב יד בקוש"מ והעדים העידו שלא נטל קנין אלא חתם על הכתי' לבד. סי' ע"ד טענת פרוזבול נגד אלמנה ויורשים. סי' ע"ה ראובן משכן ביתו ביד שמעון ועמד שמעון והוציא דלתות הבית החוצה והוזקו אם חייב שמעון לשלם. סי' ע"ו ראובן תפס מעות שמעון באמור לו כי הוא נושה בלוי ולוי נושה בשמעון ושמעון טוען אינו בדין שתתפוס מעותי וישאר שטר חובי ביד לוי מהו הדין. סי' ע"ז ראובן אמר לשמעון מנה לי בידך ושמעון אמר להד"מ והי"ז בפני הדיין ובא עד"א והכחיש לשמעון בפני הדיין ואמר לו בפני נתנם לך חזר שמעון ואמר נתנם לי והחזרתי אותם לו. סי' ע"ח מראה דינר לשולחני ואח"ך נמצא הדינר רע ובעל הדינר שנתנו טוען על המקבל השבע לי שזהו הדינר שנתתי לך ועלי לשלם במיטבה ולא רצה לישבע ובא לתבוע השולחני לשלם לו מה"ד. סי' ע"ט השכיר ביתו לחבירו והשכירות היתה על תנאי שיתקין בהבית עשרים קורות בבנין והאומן אמר לשוכר שאין צריכה אלא תקון עשרה קורות דוקא מהו הדין. גם התנה המשכיר על השוכר שלא יכניס פרותיו לאמצעה של חצר ועבר השוכר על תנאו והכניסם. סי' פ' ראובן לקח מקח משמעון ונתן לו ראובן דמי המקח והניחם לפניו בחנותו ואחר זמן בא לחשוב אותם דמים ומצא בהם יתרון ונדמה לו שראובן טעה בחשבון ונתנם לו יתירים והלך אצלו והחזירם לו ואחר שהחזירם לו נזכר שאיהו הוא שהניח אותו סך היתר שם עם אותם המעות שלקח מראובן מהו הדין. סי' פ"א אליהו ויעקב עשו שותפות במכירת הטובאק והתנו שהלוקח שיבא לקנות מליטרא ולמטה ימכור אותה יעקב לבדו ועל זה טען יעקב שגם בבוא איזה לוקח לקנות יותר מהאליטרא יתן הוא משלו האליטרא ומה שלמעלה הוא שיהיה משל השותפות.