יוסף אבן יחיא על אסתר ג:ד

ויהי באומרם אליו יום יום. כי להיותם הם מוכרחים על הכריעה וצרת רבים חצי נחמה היו רוצי׳ כי כל השרי׳ ישתוו בכך ולכן היו מקנאים במרדכי הבלתי כורע. והיו מזרזים אותו על ככה. וכאשר ראו כי לא שמע אליהם. ויגידו להמן. ולא לאהבתם אותו ולבקשם כבודו. רק מפני הכעס אשר כעסו על מרדכי ורצו לראות היעמדו דבריו אשר אמר כי לא היה כורע להיות המן עבדו בשטר. ולא היה משתחוה מפני העבודה זרה אשר בלבושו מה שהיה אסור אליו בהיותו יהודי כי כן הגיד להם.