יוסף אבן יחיא על אסתר א:ו

חור ותכלת וגו׳ אחרי ספרו הדירה נאה מהסעודה. ספר הכלים נאים ממנה. באומרו כי מכסה השולחנו׳ אשר עליהן סעדו. היה מבגדי׳ יפים גדולי הערך מצבעוני׳ מתחלפים ב חור והוא לבן. ו כרפס והוא ירוק ו תכלת הידוע.

אחוז בחבלי וגו׳ ר״ל כי הבגדים ההם היו מרוקמי׳ בפתילי בוץ אשר היה אצלם יותר נחשב מהמשי אצלנו. והבוץ ההו׳ היה צבעו ארגמן והוא צבע אדום. אשר רקמת הבוץ האדום ההוא על הבגדי׳ מהצבעי׳ הנז׳ היתה מיפה אותם בתכלי׳ היופי.

על גלילי כסף. לשון סיבוב. ור״ל כי כל הריקו׳ ההוא היה מסובב מכסף כי שפתי הבגדים ההם וסביבותיהם היו מרוקמים ג״כ מכסף.

ועמודי שש ר״ל הרגלי׳ אשר עליהם סמכו השלחנות היו משש והיא המארמורו הזך והנקי.

מטות זהב וכסף רוצה לומר הספסלים אשר עליהם היו יושבים כשהיו מסובין על השלחן היה השטח שלהם מזהב. והרגלים מכסף. וקראם מטות כי כן עוד היום דרך התוגרמים לשבת על מטותיהם בהיסבה לאכול.

והרצפה שתח׳ רגליה׳ בשבת׳ על ספסליהם היה מ בהט ושש ודר וסוחרת. שהם אבנים יפות ונעלם ממני מהותם. והנראה כי היו ממראים מתחלפים באופן כי היה דבר גדול הערך ונחמד למראה.