ואז הובאו האנשים האלה לפני המלך ואמר להם הצדא. הוא לשון תמיהא וכי איפש׳ הוא זה שאתם שדרך מישך ועביד נגו לאלהי אין אתם עובדים ולצלם אין אתם משתחוי׳ עם כל ההטבות שעשיתי עמכם. איני מאמין בדבר לזרותו ולכן לא אתן לב למלשיני׳ רק אם אראה הדבר בעיני ולכן איעצכם שבפני–