יוסף אבן יחיא על דניאל י:טז

והנה כדמות בני אדם נוגע על שפתי ואפתח פי ואדברה. כי בתחלה בראותו כמראה איש שהיתה מדרגה גדולה מחזיון. ובראותו כמראה יד סתם והיא יד נוגע בו שהיא גם כן מראה גדולה נאלם לא פתח פיו ועמד מרעיד. ואמנם כאשר בא בעב הענן מנבואה עבה וענניית וגשמיית כמראה אדם סבל כחו המראה ההיא ותכף פתח פיו והוא התשוב׳ לדברי המדבר כי שם איש יורה על מעלה ושם אדם יורה על פחתות וידבר ויאמר שהם ב׳ אופני הדבור הלשון קשה והרך. ואשר אמר אל העומד לנגדו הוא אדוני במראה הראשון הגדול נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח.