תלמוד ירושלמי יומא ה:ה

משנה: הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שָׁם הָיָה גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. עַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן:

הלכה: וְיַתְחִיל בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. אָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שֶׁלֹּא יִתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. וְאֵין סוֹפוֹ לִיתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. חוֹזֵר הָיָה לַאֲחוֹרָיו. וְיַעֲמֹד בְּדָרוֹם וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. כַּיי דְאָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית.

תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַעֲלָן לְמַטָּן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיָה לְפָנָיו [לוֹכְסָן] שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעֲלָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דֹּרְשִׁין. סָבִיב. [רַבָּנִן אָמְרִין. סָבִיב לַהֲלוֹךְ. וְרִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. סָבִיב] לַקְּרָנוֹת.

שְׁנֵי כֹהֲנִים בָּרְחוּ בַפּוֹלֶמוֹסִיּוֹת. אֶחָד אוֹמֵר. עוֹמֵד הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. וְאֶחָד אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא אָמְרָה. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ. וּמַאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ.