תלמוד ירושלמי יומא ב:ג

משנה: הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי חֲדָשִׁים לַקְּטוֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. רְבִיעִי חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים מִי מַעֲלֶה אֵיבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ:

הלכה: אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מִיָּמָיו לֹא הֵפִיס אָדָם בִּקְטוֹרֶת וְשִׁנֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. חֲדָשִׁים לַקְּטוֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְכֵן לְמַחְתָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. מִי שֶׁזָּכָה בִקְטוֹרֶת אוֹמֵר לָזֶה שֶׁעַל יְמִינוֹ. אַף אַתְּ לְמַחְתָּה. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. שְׁנֵי כֹהֲנִים הָיוּ מִתְבָּרְכִין בְּכָל פַּעַם. רַב אָמַר. בָּרֵךְ יְי חֵילוֹ וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּבְשָׁה זְרוֹעוֹ וְלֹא הִנִּיחָהּ. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר בָּרֵךְ יְי חֵילוֹ וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה.