תלמוד ירושלמי יבמות יד:ז

משנה: שְׁנֵי אַחִין פִּקְחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי נוֹכְרִיּוֹת אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּיקַּחַת מֵת פִּיקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת מַה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת כּוֹנֶס וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה פִיקֵּחַ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת אוֹ חוֹלֵץ אוֹ מְיַיבֵּם. שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּיקֵּחַ נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי נוֹכְרִיּוֹת אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּיקַּחַת מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת מַה יַעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת כּוֹנֶס וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל הַפִּיקַּחַת מַה יַעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת כּוֹנֵס וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם.

הלכה: שְׁנֵי אַחִין פִּיקְחִין כול׳. שְׁנֵי אַחִין אֶחָד חֵרֵשׁ כול׳. מַהוּ שֶׁתֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בַּת יִשְׂרָאֵל פִּיקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּיקֵּחַ. לֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ לְחוּפָּה שֶׁלְּנִישּׂוּאִין עַד שֶׁנִּיתְחָרַשׁ הוּא אוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרְשָׁה הִיא. אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי הַיָּבָם וַאֲפִילוּ חֵרֵשׁ. אוֹכֶלֶת. בְּזֶה יִיפֶּה כֹחַ הַיָּבָם מִכֹּחַ הַבַּעַל. שֶׁהַיָּבָם חֵרֵשׁ וּמַאֲכִיל וְהַבַּעַל חֵרֵשׁ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל.