תלמוד ירושלמי יבמות יג:יג

משנה: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה בָּא הַיָּבָם עַל הַגְּדוֹלָה וְחָזַר וּבָא עַל הַקְּטַנָּה. אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַקְּטַנָּה לֹא פָסַל אֶת הַגְּדוֹלָה. בָּא הַיָּבָם עַל הַקְּטַנָּה וְחָזַר וּבָא עַל הַגְּדוֹלָה אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַגְּדוֹלָה פָּסַל אֶת הַקְּטַנָּה. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ.

הלכה: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. בָּא הַיָּבָם כול׳. אֲפִילוּ לֹא בָא עַל הַגְּדוֹלָה פּוֹסֵל אֶת הַקְּטַנָּה. שֶׁאִילּוּ לֹא בָא עַל הַגְּדוֹלָה וָמֵתָה הָיָה מוּתָּר בַּקְּטַנָּה. וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֲפִילוּ מֵתָה פָּסַל אֶת הַקְּטַנָּה.

רִבִּי לָעְזָר אָמַר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. לְשֶׁעָבַר. הָא כַּתְּחִילָּה לֹא. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיה דְּרִבִּי חִיָיה כְּתוֹבָה בְשֵׁם דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיְילוֹנִית.