תלמוד ירושלמי תרומות א:ג

משנה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה וּמִן הַהֶבְקֵר וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּיפְדּוּ וְלֹא מִן הַחַיָיב עַל הַפָּטוּר וְלֹא מִן הַפָּטוּר עַל הַחַיָיב וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחוּבָּר וְלֹא מִן הַמְּחוּבָּר עַל הַתָּלוּשׁ וְלֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ וְלֹא מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ וּמִפֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ וְאִם תָּרְמוּ אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת מְחוּוָרִין בַּתּוֹרָה וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לֹו חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ.

הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵּיאָה הִיא הֶבְקֵּר וְלֹא כְּבָר תַּנַּיָית הֵן כּוּלְּהוֹן. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ עַל פֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְאִם תָּרַם אֵין תְרוּמָתוֹ תְרוּמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה בְּמַחְלוֹקֶת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל.