תלמוד ירושלמי תענית ב:ט

משנה: עַל הַשִּׁישִּׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:

הלכה: כָּתוּב וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יי וַיַּעֲנֵינִי. לָא צוּרְכָא דִלָא דָוִד וּשְׁלֹמֹה וְאַחַר כָּךְ אֵלִיָּהוּ וְיוֹנָה. אֶלָּא בִשְׁבִיל לַחְתּוֹם בִּמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.

עַל הַשְּׁבִיעִית. מִשּׁוּם סוּמָּכוֹס אָמְרוּ. בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל רָמִים. נִיחָא שְׁלֹמֹה. דִּכְתִיב בֵּיהּ בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ. דָּוִד לָמָּה. עַל יְדֵי שֶׁבִּיקֵּשׁ לַעֲמוֹד עַל מִנְיָינָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּתוּב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כָּל צָרָה שֶׁהָיִיתִי נִכְנַס לָהּ אַתָּה הָיִיתָה מַרְחִיבָהּ לִי. נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָהּ שֶׁלְבַּת שֶׁבַע וְנָתַתָּ לִי אֶת שְׁלֹמֹה. נִכְנַסְתִּי לְצָרָתָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ לִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.