תלמוד ירושלמי סוטה ו:ג

משנה: שֶׁהָיָה בַדִּין. וּמָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ אוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינָהּ מִתְקַיֶימֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִתְקַיֵים בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה. וּמָה עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם הֲרֵי הִיא מִתְקַיֶימֶת בְּעֵד אֶחָד עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ אוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְקַיֵים בְּעֵד אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר. מַה לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים.

הלכה: שֶׁהָיָה בַדִּין. וּמָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה כול׳. עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה זוֹ סְתִירָה. עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה זוֹ טוּמְאָה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. מְקַנֵּא מַתְרֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. וַאֲפִילוּ כָּאהֵן תַּנָּא אַתְיָיא הִיא. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִעֶזֶר. מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.