תלמוד ירושלמי שביעית ד:ג

משנה: חוֹכְרִים נִירִין מִן הַגּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא מִיִּשְׂרָאֵל. וּמְחַזְּקִין יְדֵי גּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.

הלכה: חוֹכְרִים נִירִין כו׳. רִבִּי חִיָיה רִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹש בָּהּ טָבוּת וַאֲנָא נְסִיב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָה אָמַר אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר חֲרוֹש בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נֵסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר אַיַּשֵּׁר מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן בְשָׁלוֹם יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.

דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. עָבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִיּוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים מִכָּאן שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִיּוֹת אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתָּ יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵי אַתָּה יוֹדֵעַ. וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן עוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם וְלֹא אָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ‏יי עֲלֵיכֶם מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ‏יי. לֹא דַיֵיכֶם כָּל הַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵֵינוּ וְאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים לָנוּ בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹת גּוּלגֻּלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי לִרְדּוֹת עִמּוֹ אָסוּר.