תלמוד ירושלמי שבת ג:ב

משנה: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בַקַשׁ וּבַגְבָבָה לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵעַל גַּבָּיו. כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוֹ בַקַשׁ וּבַגְבָבָה הֲרֵי זֶה כְכִירַיִם. בְּגֶפֶת אוֹ בְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְתַנּוּר:

הלכה: מתני׳. תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בַקַשׁ וּבַגְבָבָה כול׳. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ לִסְמוֹךְ לוֹ אָסוּר. רִבִּי שַׁמַּי סְמִיךְ לַאֲוִירָא דָתַנּוּרָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. וְהָתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ לִסְמוֹךְ לוֹ אָסוּר.

רִבִּי מָנָא מֵיקַל לִנְשַׁיָיא דְשָׁטְחָן בִּגְדֵּיהוֹן לַאֲוִירָה דְתַנּוּרָא. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹרֵי מִדּוֹחַק מִיגְרוֹף תַּנּוּרָא וּמִיתַּן תְּלָתָא כַפִּין וּמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן. וּבִלְחוּד לֹא יָדְעִין מְגִירְיַית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשַׁבָּת אַתָּה מְהַלֵּךְ אַחַר הֶסֵּיקוֹ. וּבְטוּמְאָה אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר גִּיפוּפוֹ.