תלמוד ירושלמי שבת כ:ב

משנה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּצַּלּוּ וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִים וּבִקְפִיפָה מִצְרִית. נוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל וְעוֹשִׂין יֵינוֹמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת בַּכּוֹס וּבְיוֹם טוֹב בַּלָּגִין וּבַמּוֹעֵד בֶּחָבִית. רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין:

הלכה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים כו׳. רִבִּי בָּא בְשִֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין חֵיק. בְּעָיָיא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לְכַפּוֹתָן וְנַעֲשִׂית חֵיק מֵאֵילֶיהָ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מַטֶּה אוֹתָהּ עַל צִידָּהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּשֶׁעוֹשֶׂה בַחוֹל.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְפָרְדִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁלְחַרְדָּל. גּוּשׁ שֶׁלְחַרְדָּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מְמָעֵךְ בְּיָד אֲבָל לֹא בְכֶלִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כֵּן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי.

וְעוֹשִׂין יֵינוּמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִילְפְלִין.