תלמוד ירושלמי שבת יב:ב

משנה: הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. הַמְלַקְּט עֵצִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֵן. אִם לְהַסִּיק כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֶן אִם לַבְּהֵמָה כִּמְלוֹא פִי גְדִי:

הלכה: ב׳. מַה חֲרִישָׁה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ חוֹרְשִׁין לִיטַּע סִימְמָנִין. וְכַמָּה יַחֲרוֹשׁ וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי מַתַּנְיָה אָמַר. כְּדֵי לִיטַּע כְּרֵישָׂה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כְּדֵי לִיטַּע זִכְרוּתָהּ שֶׁלְּחִיטָּה.

תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶרַע קִישּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דִּילוּעִין שְׁנַיִם. תַּנֵּי. חִטִּים מָדִיּוֹת שְׁתַּיִם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. חִטִּין עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.

לָמָּהָ לִי לְתַקֵּן כָּל שֶׁהוּא. לָמָּה לִי כִּמְלוֹא פִי גְדִי.