תלמוד ירושלמי שבת י:א

משנה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע לְדוּגְמָא וְלִרְפוּאָה הוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת חַיָיב עָלָיו בְּכָל שֶׁהוּא. וְכָל אָדָם אֵין חַיָיבִין עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ אֵינוֹ חַיָיב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁיעוּרוֹ:

הלכה: הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע כול׳. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. אוּמָּן בָּאוּמְנָתוֹ חַיָיב. אָתָא רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא לְדֵיגְמָא. שֶׁכְּבָר נִתְפַּיֵיס הַלּוֹקֵחַ. אֲבָל לְזֶרַע וְלִרְפוּאָה אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. הִצְנִיעוֹ זֶה וְהוֹצִיאוֹ זֶה פָּטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מְחַיֵיב. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הַשִּׁינִי. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. אִם בְּשֶׁהוֹצִיאוֹ מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן. דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָיב. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בִּסְתָם. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. חֲזָקָה. מִדַּעַת הַשֵּׁינִי הוֹצִיאוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. חֲזָקָה. מִדַּעַת הָרִאשׁוֹן הוֹצִיאוֹ.