תלמוד ירושלמי סנהדרין ג:ז

משנה: הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא. אוֹהֵב זֶה שׁוּשְׁבִין. שׂוֹנֵא כֹּל שֶׁלֹּא דִבֶּר עִמּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים בְּאֵיבָה. אָמְרוּ לֹו לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ:

הלכה: הָאוֹהֵב וְהַשּׂוֹנֵא כול׳. רִבִּי טֶבְלַיי רִבִּי אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב. בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שָׁנוּ.