תלמוד ירושלמי פסחים ח:ו

משנה: הָאוֹנֵן וְהַמְפַקֵּחַ בַּגָּל וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְעַל כּוּלָּן אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן שֶׁלֹּא יָבִיאוּהוּ אֶת הַפֶּסֶח לִידֵי פְסוּל. לְפִיכָךְ אִם אֵירַע בָּהֶן פְּסוּל פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָתוֹ:

הלכה: רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא בְּשֶׂחַבְּשׁוּהוּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם חַבְּשׁוּהוּ גוֹיִם. אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר. בְּנָתוּן חוּץ לִירוּשָׁלֵם. אַבָל בְּנָתוּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלֵם. אָפִילוּ לֹא הִבְטִיחוֹ. כְּמִי שֶׁהִבְטִיחוֹ.

רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָמְרִין. יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו. וְלָא הֲוִינָן אָמְרִין כְּלוּם. תַּנָּא רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. נֶאֱמַר כָּאן וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂוֹתוֹ. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָז יֹאכַל בּוֹ. מַה אָז שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׂר בִּשְׁעַת אֲכִילָה. אַף אָז שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׂר בִּשְׁעַת (אֲכִילָה) [שְׁחִיטָה].

פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כְיוֹצֵא בָהֶם. פְּעָמִים שֶׁהֵן נַעֲשִׂים כְיוֹצֵא בוֹ. פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כְיוֹצֵא בָהֶם. בְּגַל אָרוֹךְ. אֲנִי אוֹמֵר. נִזְרַק עָלָיו הַדָּם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַטּוּמְאָה. פְּעָמִים שֶׁהֵן נַעֲשִׂין כְיוֹצֵא בוֹ. בְּגַל עָגוּל. אִירַע בָהֶן פְּסוּל בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה הֵן נַעֲשִׂין כְיוֹצֵא בוֹ בְּגַל עָגוּל.