תלמוד ירושלמי פסחים ה:י

משנה: קְרָעוֹ וְהוֹצִיא אֲת אֵימוּרָיו נְתָנוֹ בַמָּגִס וְהִקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. יָצָאת כַּת הָרִאשׁוֹנָה וְיָשְׁבָה לָהּ בְּהַר הַבַּיִת. שְׁנִיָּה בַחֵיל. הַשְּׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. חָשֵׁיכָה יָצְאוּ וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן:

הלכה: כָּתוּב וְהִזָּה מִמֶּנּוּ. מִכּוּלּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבּוּנָא. וּבִלְבַד מִזֶּבַח שָׁלֵם. כְּתוּב וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. וְהִקְטִירוֹ. וְהִקְטִירָם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ. הַכָּשֵׁר וְלֹא הַפָּסוּל. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהִקְטִירָם. כּוּלָּם כְּאַחַת. הָכָא אַתָּ מַר. וְהִקְטִירוֹ. שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וְהָכָא אַתָּ מַר. הִקְטִירָן. כּוּלָּן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּמַגִּס. וְכָאן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲפִילוּ לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה. תִּיפְתָּר שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לַכּוֹתֶל וְיָשַׁב לוֹ. וְהָא כָתוּב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְי וגו׳. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. וַיִּישֶׁב עַצְמוֹ לִתְפִילָּה.

יָצָאת כַּת רִאשׁוֹנָה וְיָשְׁבָה לָהּ בְּהַר הַבַּיִת. שְׁנִיָּה בַחֵיל. שְׁלִישִׁית בִּמְקוֹמָהּ. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. מָה אֲתִינָן מִיתְנֵי. וְיָשְׁבָה לָהּ בִּמְקוֹמָהּ. עָמְדָה לָהּ בִּמְקוֹמָהּ.