תלמוד ירושלמי פסחים ג:ז

משנה: הַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְלֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אִם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזוֹר לְמִצְוָתוֹ יַחֲזוֹר. וְאִם לֹא יְבַטֵּל בְלִיבּוֹ. לְהַצִּיל מִיַּד הַגַּיִיס וּמִיַּד הַנָּהָר וּמִן הַדְּלֵיקָה וּמִן הַמַּפּוֹלֶת יְבַטֵּל בְּלִיבּוֹ. וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת יַחֲזוֹר מִיָּד:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. בּוֹא וּרְאֵה מַה גָדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּקָּשׁ לִשְׁנֵי דְבָרִים שֶׁחַיָיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת.

מִילַת בְּנוֹ וּשְׁחִיטַת פִּסְחוֹ מִי קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מִן מַה דִּכְתִיב הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ. הָדָא אָמְרָה שֶׁמִּילַת בְּנוֹ קוֹדֶמֶת לִשְׁחִיטַת פִּיסְחוֹ.

אפילו יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבָעֵר וְלֵילֵךְ וּלְהַצִּיל. אפילו יָכוֹל לֵילֵךְ וְלִשְׁבּוֹת לַחֲזוֹר וּלְבַטֵּל.

מַהוּ [שֶׁאֵין] שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת. אֶצֶל רַבּוֹ אוֹ אֶצֶל מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה. כָּךְ שָׁנָה רִבִּי. הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלְמוּד. נִמְנוּ בַּעֲלִיַּית בֵּית אָרִוֹס בְּלוֹד. הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה.

רִבִּי אַבָּהוּ שָׁלַח לְרִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ יִזְכֵּי בְטִיבֵּרִיָּה. אֲתוֹן וְאָמְרוּן לֵיהּ. גְּמַל הוּא חֶסֶד. שְׁלַח וַאֲמַר לֵיהּ. הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקַיְסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לְטִבֵּרִיָּא. שֶׁכְּבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַית בֵּית אָרִוֹס בְּלוֹד שֶׁהַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁיֶּשׁ שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה. אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם. דְּלֹמָא. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יַסַי רִבִּי אִימִּי עֲנוֹן לְמֵיתֵי גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר לוֹן. אָן הֲוִיתוֹן. אָמְרִין לֵיהּ. גְּמַל חֶסֶד. אֲמַר לוֹן. וְלָא הֲוָה תַמָּן חוֹרָנִין. אָמְרִין לֵיהּ. מָגוֹר הֲוָה.