תלמוד ירושלמי נדרים ז:ט

משנה: שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח וָאֲנִי מִתְכַּסֶּה עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח.

הלכה: מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מַה שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֲנִי מִתְכַּסֶּה.