תלמוד ירושלמי נדרים ב:ה

משנה: נָדַר בַּחֵרֶם וְאָמַר לֹא נָדַרְתִי אֶלָּא בְחֶרְמוֹ שֶׁלַּיָּם. נָדַר בַּקָרְבָּן וְאָמַר לֹא נָדַרְתִי אֶלָּא בְקָרְבְּנוֹת מְלָכִים. הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן וְאָמַר לֹא נָדַרְתִי אֶלָּא בְעֶצֶם שֶׁהִינַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ. קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנִית לִי וְאָמַר לֹא נָדַרְתִי אֶלָּא בְאִשְׁתִּי רִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי עַל כּוּלָּן אֵין נִשְׁאָלִין עֲלֵיהֶן. וְאִם נִשְׁאָלוּ עוֹנְשִׁין וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וּמְלַמְּדִין אוֹתָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בַּנְּדָרִים.

הלכה: נָדַר בַּחֵרֶם כול׳. חַד בַּר נַשׁ נָדַר בְּאִילֵּין מִילַּיָיא. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי מֵאִיר וּשְׁלָחֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי יוּדָה. אָמַר לֵיהּ. אוֹדְעֵיהּ דְּאָתִית לְגַבַּיי וּשְׁלַחְתִּיךְ לְגַבֵּיהּ. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוּדָה וּשְׁלָחֵיהּ לְגַבֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. אוֹדְעֵיהּ דְּשָׁלְחָךְ רִבִּי מֵאִיר לְגַבַּיי וּשְׁלַחְתִּיךְ לְגַבֵּיהּ. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. אִין לֵית קַדְמָאָה מִישְׁרֵי לָךְ לֵית חוֹרָן מִישְׁרֵי לָךְ. דְּאִית לֵיהּ אִם נִשְׁאָלוּ עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן. חָזַר וְאָתָא קוֹמֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר לֵיהּ. הֲוֵיתָה יְדַע דְּהוּא כֵּן לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִי בְקַדְמִיתָא. אָמַר לֵיהּ. חֲמִיתָךְ מֵיקַל וְחָמְרִית עֲלָךְ.