תלמוד ירושלמי נזיר ב:ו

משנה: הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מֶגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר.

הלכה: הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרַב חִסְדָּא תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה מְקַיְימִין. אִם בְּאוֹמֵר. כָּל חֲצִי רֹאשׁ. כָּל עַמָּא מוֹדוֹי שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלַם. אִם בְּאוֹמֵר. חֲצִי חוֹבָה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר. אָלָּא כֵּן אֲנָן קַיְימִין בְּאוֹמֵר. חֲצִי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּאוֹמֵר. חֲצִי רֹאשׁ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. בָּאוֹמֵר חֲצִי חוֹבָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַשְׁכַּח אָמַר קַלָּת וְחוּמְרָת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. חֲצִי רֹאשׁ. מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁכֵּן הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו קָרְבָּן שָׁלֵם. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין דְּאִינּוּן אָמְרִין. חֲצִי חוֹבָה. מֵבִיא קָרְבָּן וּמֶחֱצָה חֲצִי חוֹבַת יָחִיד.