תלמוד ירושלמי נזיר ב:ב

משנה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי. אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא.

הלכה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ כול׳. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רָאָה מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.

אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.

עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָמְדָה פָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְנָזוּר.