תלמוד ירושלמי מכות ב:ז

משנה: וּמַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא הָיו מַעֲלוֹת לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ:

הלכה: [מַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם.] תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לְמַחְלוֹקֶת נִיתְּנוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְבֵית דְִּירָה נִיתְּנוּ. וַתְיָיא דְרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוּדָה. וּדְרִבִּי מֵאִיר כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן. מַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּים דִּבְרֵי רִבִּי (מֵאִיר) [יְהוּדָה]. רִבִּי (יְהוּדָה) [מֵאִיר] אוֹמֵר לֹא הָיו מַעֲלוֹת שָׂכָר לַלְּוִיִּם.

רָבָא בְשֵׁם רַב יוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּא. אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלַּחֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי זֵירָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא אוֹמֵר. אֵין מְקַדְּדִין לֹא בְעָרֵי הַלְּוִיִּם וְלֹא בִמְקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה. וַתְיָיא כְמָאן דְּאָמַר. אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים תְּחוּם שַׁבָּת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. אֶלֶף מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כְּלוּם לָמְדוּ לִתְחוּם שַׁבָּת לֹא מִתְּחוּם עָרֵי לְוִיִים. לְעִיקָּר אֵין מְקַדְּדִין לַטְּפֵילָה מְקַדְּדִין.

וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בְּעָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכוּשָׁם וּלְכֹל חַיָיתָם. לַחַיִים נִיתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה נִיתְּנוּ.