תלמוד ירושלמי מעשרות ד:ג

משנה: הַמְקַלֵּף בִּשְׂעוֹרִים מְקַלֵּף אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל. וְאִם קִילֵּף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ חַיָיב. הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת שֶׁל חִיטִּים מְנַפֵּיחַ עַל יָד עַל יָד וְאוֹכֵל. וְאִם נִיפַּח וְנָתַן לְתוֹךְ חֵיקוֹ חַיָיב.

הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָא יְכִיל אֲנָא מְקַלֵּף תַּרְתֵּיי תַּרְתֵּיי. וְתַנֵּי כֵן בִּשְׂעוֹרִין שְׁנַיִם פָּטוּר שָׁלֹשׁ חַיָיב. בְּחִיטִּין שָׁלֹשׁ פָּטוּר אַרְבַּע חַיָיב. הוּנָא בַּר חִינְנָא וְרַב תַּחְלִיפָא בַּר אִימִּי הֲווֹן יְתִיבִין קוֹמֵי רִבִּי לָעְזָר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אִין כּוֹלְהֹן בַּר אִימִּי הָהֵן בַּר רַב אִימִּי אִין כּוֹלְהֹן בַּר רַב אִימִּי וַהֲוִיָין לֵיהּ עַד קִישְׁרֵי אֶצְבְעָתֵיהּ וַהֲווֹן סַבִּין מִינֵיהּ וְהָפַךְ אַפּוֹי לְכוֹתְלָא וַחֲוִי לוֹן מָלֵא שִׁיעָלוֹן. וְתַנֵּי כֵן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְנַפֶּה לֹא בְקָנוֹן וְלֹא בְּתַמְחוּי. וּלְעִנְיַין שַׁבָּת עַד כַּגְרוֹגֶרֶת. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא הָכָא אַתְּ אָמַר בִּשְׂעוֹרִים שְׁתַּיִם פָּטוּר שָׁלֹשׁ חַיָיב. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ שַׁנְיָיא הִיא. הָכָא אַתְּ אָמַר שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר. וְתַנֵּי כֵן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַגּוֹרֶן. אֲבָל אִם הָיָה סָמוּךְ לַגּוֹרֶן אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.