תלמוד ירושלמי מעשרות ג:ב

משנה: מָצָא קְצִיצוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲפִילוּ בְּצַד שְׂדֵה קְצִיצוֹת וְכֵן תְּאֵינָה שֶׁהִיא נוֹטָה עַל הַדֶּרֶךְ וּמָצָא תַחְתֶּיהָ תְאֵנִים מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גֶּזֶל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. הַזֵּיתִים וְהֶחָרוּבִין חַיָיבִין. מָצָא גְּרוֹגְרוֹת אִם דָּרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם חַיָיב וְאִם לָאו פָּטוּר. מָצָא פִילְחֵי דְּבֵילָה חַיָיב בְּיָדוּעַ שֶׁמִּדָּבָר גָּמוּר. הֶחָרוּבִין עַד שֶׁלֹּא כִּינְסָן לְרֹאש הַגָּג מוֹרִיד מֵהֶן לִבְהֵמָה וּפָטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לַדֶּרֶךְ. הָא בֵינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁמָּצָא זֵיתִים תַּחַת זֵיתִים. וְחָרוּבִין תַּחַת חָרוּבִין. אֲבָל אִם מָצָא זֵתִים תַּחַת חָרוּבִין וְחָרוּבִין תַּחַת זֵיתִים לא בְדָא.

וְלֹא בַבָּתִּים הֵן נִדְרָסוֹת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה תִּיפְתָּר שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בַּשָּׂדוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת אִם דְּרוּסָה הִיא אִם אֵינָהּ דְּרוּסָה. אָמַר רִבִּי שָׁאוּל פְּעָמִים שֶׁהִיא פוֹקַעַת תַּחַת הַגַּלְגָּל וְהִיא דְּרוּסָה וְהִיא נִרְאֵית שֶׁאֵינָהּ דְּרוּסָה. פְּעָמִים שֶׁהָרֶגֶל דּוֹרְסָתָהּ וְהִיא אֵינָהּ דְּרוּסָה וְנִרְאֵית כִדְרוּסָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר הָדָא דְתֵימָר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת אוֹתָן שֶׁדָּרְסוּ אוֹתָן הַמִּיעוּט הָעֲתִידִין לִדְרוֹס מִצְטָרְפִין.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת אוֹכֵל בַּשּׁוּק. כְּהָדָא רִבִּי לָעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אֲכִיל בְּשׁוּקָא חָמְתֵיהּ רִבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ בַּשׁוּקָא אַתְּ אֲכִיל. וּבָטַל גַּרְמֵיהּ.