תלמוד ירושלמי כלאים ה:ד

משנה: הַנּוֹטֵעַ יֶרֶק בְּכֶרֶם אוֹ הַמְּקַיֵים הֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ גְּפָנִים. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהֵן נְטוּעוֹת אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ עַל חָמֵשׁ. הָיוּ נְטוּעוֹת עַל שֵׁשׁ שֵׁשׁ אוֹ עַל שֶׁבַע שֶׁבַע הֲרֵי זֶה מְקַדֵּשׁ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָמָּה לְכָל רוּחַ עֲגוֹלוֹת וְלֹא מְרוּבָּעוֹת.

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אָמַר וְהוּא שֶׁזָּרַע כְנֶגֶד הָאֶמְצָעִית. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁתְּהֵא הָאֶמְצָעִי עֲגוֹלָה יֶרֶק. הֵיךְ עֲבִידָא. שׁוּבָע שׁוּרִין מִן שׁוּבָע שׁוּרִין. צֵא מֵהֶן אַרְבַּע גְּפָנִים לְאַרְבַּע זְוִיּוֹת הַכֶּרֶם נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ גְּפָנִים. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן הֲרֵי [הוּא] מְקַדֵּשׁ אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ גְּפָנִים.

אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהֵן נְטוּעוֹת אַרְבַּע עַל אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ עִל חָמֵשׁ. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמְּקוֹם כָּרְתּוֹן. הָיוּ נְטוּעוֹת שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע עַל שֶׁבַע הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי לָעְזָר אָמַר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ. מִשְּׁמוֹנֶה וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.